איך לבחור עדשה למצלמה

אורך המוקד של העדשה מהווה את אחד השיקולים החשובים ביותר בבחירת העדשה, או העדשות, המתאימות לצרכים שלכם. אורך המוקד, שנמדד במילימטרים (מ"מ), מייצג את המרחק בין המרכז האופטי של העדשה לחיישן של המצלמה והוא מתייחס ישירות לזווית הראייה של העדשה.

המשמעות של אורך המוקד היא שבאמצעות עדשה בעלת אורך מוקד קצר (זווית רחבה) תצטרכו להיות קרובים לאובייקט כדי להשיג צילום תקריב שלו; ואילו עדשה בעלת אורך מוקד גדול תאפשר לכם צילום תקריב גם כשאתם רחוקים מהאובייקט המצולם. עדשות אלה, בעלות אורך מוקד קבוע, מכונות עדשות פריים (Prime). עדשת זום, לעומת זאת, היא עדשה בעלת אורך מוקד משתנה. 

למרות יתרונה המובהק של עדשת הזום, שבפועל פוטרת את הצלם מהצורך להחליף עדשות למצבי צילום שונים, צלמים מקצועיים יעדיפו לרוב עדשות פריים, שנחשבות איכותיות יותר ומאפשרות להשיג תוצאות צלולות וברורות יותר. כיום ניתן למצוא עדשות זום שלא נופלות באיכותן מעדשות פריים, אבל יש לכך מחיר – עדשת זום הרבה יותר גדולה וכבדה מעדשת פריים; ועדשת זום באיכות המשתווה לזו של עדשת פריים יקרה משמעותית ממנה.

הבחירה בסוג העדשה – פריים או זום – תלויה במידה רבה בסגנון הצילום שלכם ובמידת הניידות והנוחות הרצויות לכם. עדשת פריים תאפשר לכם לנוע בחופשיות ובקלילות עם המצלמה, והתפעול והאחיזה יהיו נוחים יותר הודות למשקלה הקל ולממדיה הקומפקטיים. מנגד, למצבים שבהם נדרשים גם צילומי תקריב וגם צילומים רחבים, כשמיקום המצלמה הוא סטטי יחסית (אין אפשרות להתקרב פיזית לאובייקט), כמו צילום בטיול ספארי או משחק כדורגל – תתאים עדשת זום. כמו כן, עדשת זום מאפשרת צילום ספונטני ומהיר יותר של מצבים שונים, מאחר שנחסך הזמן שכרוך בהחלפת עדשות פריים.

עדשות פריים נחלקות לפי אורכי המוקד שלהן, שנעים בין מילימטרים ספורים למאות מילימטרים. ככל שאורך המוקד קטן יותר כך העדשה מסוגלת לצלם בזווית רחבה יותר. כלומר, היא מכסה שטח נרחב יותר; וככל שאורך המוקד גדול יותר זווית הצילום תהיה צרה יותר. אורכי המוקד קובעים כאמור את אופי הצילומים שהעדשה תפיק: תמונות תקריב, תמונות נוף, תמונות פנים, פורטרטים ואחרות.

הנתונים המספריים השונים של אורכי המוקד נחלקים לקטגוריות על פי סוג הצילום המבוקש – זווית רחבה, סטנדרטי/נורמלי, טלפוטו וסופר טלפוטו:

אורכי מוקד של עד 28 מ"מ (זווית רחבה): מיועדים לצילום נוף וחלל פנים.

אורכי מוקד שבין 35 מ"מ ל-85 מ"מ (זווית סטנדרטית/נורמלית): מיועדים לצילום פרוטרטים. ואת תהיתם לגבי ההגדרה "סטנדרטית/נורמלית" – הכוונה היא שזווית הראייה של העדשה דומה לזו של העין האנושית.

אורכי מוקד שבין 100 מ"מ עד 300 (טלפוטו): מיועדים לצילום פרוטרטים וצילומי ספורט.

אורכי מוקד של 300 מ"מ ויותר (סופר טלפוטו): מיועדים לצילומי טבע, נוף וספורט.

כעת, משקיבלתם מושג כללי לגבי אורך המוקד והתאמתו לסוגי צילומים עיקריים, הנה כמה דוגמאות לטווחים מצומצמים יותר של אורך מוקד והתאמתם לסוגי צילומים ספציפיים:

טבע ונוף: אורך מוקד שבין 10 ל-28 מ"מ.

מבנים: 18 ל-28 מ"מ.

פרחים: 100-75 מ"מ.

פורטרטים: 100-50 מ"מ.

ספורט: 300-200 מ"מ.

ציפורים: 600-400 מ"מ.

עדשות זום, כאמור, הן בעלות אורך מוקד משתנה. בעדשות הללו, ככל שההפרש בין שני המספרים גדול יותר, טווח הזום יהיה גדול בהתאם. לדוגמה, הזום בעדשת 55-18 הוא x3 (55 חלקי 18); והזום בעדשת 300-28 יהיה x11 (300 חלקי 28). ככל שטווח הזום גדול יותר כך תוכל העדשה להתקרב יותר אל האובייקט ביחס למיקום הפיזי של המצלמה.

עדשות זום בטווחים כגון 18-55, 17-70, 18-135 מיועדות לשימוש כללי ולמגוון סוגי הצילום. 18-55 הוא טווח פופולרי בעדשות  Kit, עדשות המגיעות בחבילה אחת יחד עם המצלמה. עדשות Kit עשויות להתאים לצלם שעושה את צעדיו הראשונים בשימוש במצלמת רפלקס (DSLR).

בדומה לעדשות פריים, עדשות הזום נחלקות לקטגוריות על פי סוג הצילום המבוקש – זווית רחבה, סטנדרטי/נורמלי, טלפוטו וסופר טלפוטו:

זווית רחבה: עדשות בעלות אורך מוקד משתנה בטווח שבין 10 מ"מ ל-28 מ"מ.

זווית רחבה לטלפוטו: עדשות בעלות אורך מוקד משתנה, בטווחים שבין 28 מ"מ ל-300 מ"מ.

טלפוטו לטלפוטו: 100 עד 600 מ"מ

סופר זום: 300-18 מ"מ.

למרות שעדשת זום בעלת טווח של גדול במיוחד של אורכי מוקד – 300-18 מ"מ לצורך העניין – נותנת פתרון למגוון גדול של סוגי צילום, לא היינו ממליצים על עדשה כזאת, מאחר שבהכרח הדבר יבוא על חשבון איכות התמונה. עדשה כזאת תתאים אולי לצלמים מתחילים שמעדיפים לרכוש עדשה אחת שתשמש אותם לכל סוגי הצילום, אבל לצלמים שנמצאים בשלב מתקדם יותר מומלץ לבחור שתי עדשות או יותר בעלות טווחי מוקד קטנים יותר. עוד נזכיר שעדשת זום, ובעיקר עדשה בעלת טווח מוקד גדול, היא כבדה למדי ובעלת ממדים גדולים ומאוד לא נוחה לניוד.

קרופ פקטור: כדי להבין את משמעות של ה-Crop Factor (מקדם החיתוך) צריך לחזור אחורה בזמן לעידן סרט הצילום, שגודל המסגרת המלבנית שלו (frame)  היה קבוע ועמד על 35 מ"מ. במצלמה דיגיטלית ממלא החיישן את תפקיד סרט הצילום, וגודלו משתנה ממצלמה למצלמה, אבל כמעט בכל המצלמות הוא קטן מ-35 מ"מ.

נתון מקדם החיתוך בחיישן נמסר תמיד ביחס לסרט הצילום, דהיינו ל-35 מ"מ. החיישן, אם כן, מבצע חיתוך בקנה מידה מסוים מתוך המסגרת בת 35 המ"מ. המשמעות היא תוצאת צילום בזווית צרה יותר (מרחק מוקד ארוך יותר). לדוגמה, אם הקרופ פקטור בעדשה בעלת אורך מוקד של 50 מ"מ הוא 1.5, התמונה תיראה כאילו צולמה בעדשה בעלת אורך מוקד של 75 מ"מ (50 כפול 1.5).

מצלמות בודדות בלבד מצוידות בחיישן בגודל מלא של 35 מ"מ, ובהן כמובן אין קרופ פקטור, או במילים אחרות - הקרופ פקטור שווה ל-1. מצלמות אלה מסומנות ב-FF, ראשי תיבות של Full Frame.

בנוסף לעדשות הפריים והזום הסטנדרטיות, ישנן עדשות מיוחדות המיועדות לצילומים ספציפיים:

עדשת עין הדג: עדשת עין הדג היא עדשה בעלת זווית רחבה מאוד של 180 מעלות ואף יותר, שיוצרת אפקט מעוגל ומעוות במכוון ומקנה לתמונה מראה ייחודי ודרמטי.

עדשת מאקרו: עדשת מאקרו מיועדת לצילומי תקריב של פרטים קטנים (או פרטים ממוקדים של אובייקטים גדולים יותר) באיכות טובה וברמת פירוט גבוהה מאוד.

צמצם הוא הרכיב בעדשה הכולל חריר שדרכו נכנס האור אל חיישן המצלמה. קוטר החריר שבצמצם נמדד ב-f-stops ולצדו נתון מספרי, למשל f/1.4,  f/2.8 f/4.0 וכך הלאה. ככל שהמספר נמוך יותר, מפתח הצמצם גדול יותר ומאפשר כניסת כמות גדולה יותר של אור אל החיישן. מפתח הצמצם המקסימלי שקיים כיום בעדשות הוא 1.2, וככל שמפתח הצמצם המקסימלי קרוב יותר למספר זה, מחירה של העדשה עולה. עדשות עם צמצם רחב נקראות גם "עדשות מהירות" – משום שהן מכניסות אור רב יותר לחיישן ולכן מאפשרות צילום במהירות תריס גבוהה יותר.

עדשות זום מציעות בדרך כלל טווח של מפתחי צמצם שנע בין שני מספרים. זאת מאחר שבשל המבנה שלהן קשה לייצר עדשות זום בעלות מפתח צמצם קבוע לכל אורך טווח הזום שלהן. המספר הנמוך מייצג את מפתח הצמצם המקסימלי בזוית הצילום הרחבה ביותר, והמספר הגבוה מייצג את מפתח הצמצם המקסימלי בזווית הצילום הצרה ביותר שקיימת בעדשת הזום.

הבחירה בגודל מפתח הצמצם המתאים תלויה בתנאי התאורה שבהם מצלמים ובתוצאה המבוקשת. אם בכוונתם לצלם בתאורה טבעית (ללא פלאש), גם בתנאי תאורה חלשים יחסית, כדאי להשקיע בעדשה עם צמצם f/2.8 ומטה. לצילום בתוך הסטודיו או במידה וברוב הזמן תצלמו בתאורה טובה, תוכלו לחסוך כסף ולרכוש עדשה עם צמצם סגור יותר.

מספר העלים שבצמצם: נתון נוסף שכדאי להתייחס אליו בבחירת הצמצם הוא מספר העלים (או הלהבים –blades ( שלו. הצמצום בנוי כתריס מעוגל שמורכב ממספר עלים. ככל שמספר העלים גבוה יותר הצמצם נחשב איכותי יותר מאחר שהחריר שנוצר הוא בעל צורה גיאומטרית הקרובה לעיגול מושלם.

למה זה חשוב? כדי להבין זאת צריך להכיר את המונח "בוקה". אם, למשל, תתמקדו באובייקט מסוים שהרקע שלו רחוק יחסית ממנו, תתקבל תמונה עם טשטוש של הרקע – זהו הבוקה. בוקה טוב הוא כזה שאותו טשטוש ייראה נקי יחסית, ללא נקודות או דוגמאות גאומטריות בולטות שיפגמו באיכות התמונה. מכאן, שככל שהעיגול יהיה מושלם יותר, כלומר יותר עלים בצמצם, התוצאה תהיה טובה וצלולה יותר. עם זאת נציין שמספר העלים אינו הגורם היחיד המשפיע על הבוקה.

בחלק מהעדשות יש מנגנון ייצוב תמונה המסייע במניעת טשטוש התמונה כתוצאה מרעידות של היד האוחזת במצלמה בעת הצילום – תופעה שמחריפה ככל שתנאי התאורה קשים יותר, זמני פתיחת תריס ארוכים יותר )ושימוש בזום גבוה בעדשות זום). מנגנון לייצוב תמונה נועד לפצות על הרעידות ולהפיק תמונה חדה וברורה. כל יצרנית משתמשת במנגנוני ייצוב תמונה משלה. חלק מהמצלמות כוללות מנגנון ייצוב תמונה מובנה, מה שעשוי להוזיל את עלות העדשה, אם תרכשו אחת ללא מנגנון ייצוב משלה. רק צריך לזכור שמנגנון מובנה במצלמה נחשב קצת פחות יעיל ממנגנון דומה בעדשה.

מאחר שאין תקן מוחלט להשוואה בין מנגנוני ייצוב תמונה, קשה להשוות בין יעילותם של מייצבי התמונה של היצרניות השונות, וכדאי לברר זאת באמצעות סקירות מקצועיות או להתייעץ עם מביני עניין. לעתים, היצרניות מציינות נתון המקביל ל-f-Stops לצד מייצב התמונה, שאמור לתת מושג על יכולתו של מייצב התמונה.

על רוב העדשות ניתן להתקין פילטרים מסוגים שונים, בהם פילטר מקטב, פילטר UV, פילטרים בצבעים היוצרים אפקטים מיוחדים ועוד. התאמת הפילטרים לעדשה תלויה בקוטר שלה. לכן, הקפידו לבחור פילטרים בעלי קוטר המותאם לזה של העדשה. כמו כן, במידה שאתם עושים שימוש בפילטרים, מומלץ לקנות עדשה שחלקה החיצוני אינו מסתובב; הדבר יקל עליכם בשימוש בפילטרים כמו מקטב, או פילטרים צבועים שסיבובם משנה את התמונה.

חלק מהעדשות מצוידות במנוע פוקוס מובנה המאפשר מיקוד מהיר באובייקט. עדשות אלה מיועדות למצלמות שאין להם מנוע פוקוס משל עצמן. אם תרכיבו עדשה ללא מנוע פוקוס למצלמה שאין לה מנוע פוקוס משלה, עדיין תוכלו להשתמש בעדשה, אך מיקוד התמונה יתבצע באופן ידני על ידי סיבוב חישוק המיקוד על העדשה, ויהיה אטי יותר.

שתי השחקניות המובילות בשוק מצלמות ה-DSLR הן Canon ו-Nikon, כאשר כל אחת מהן מייצרת עדשות המתאימות למצלמות שלה בלבד. יש חברות כמו Sigma ו-Tamron, המייצרות עדשות המתאימות למצלמות של יצרניות שונות (עדשות צד שלישי). ההנחה הרווחת, והנכונה בדרך כלל, היא שעדשה של יצרנית מסוימת תתאים בצורה הטובה ביותר למצלמות מתוצרתה, ושעדשות צד ראשון, בעיקר של קנון וניקון, הן איכותיות יותר מעדשות צד שלישי. עם זאת, עדשות כאלה לרוב זולות יותר, והטובות שבהן אף שוות באיכותן לעדשות צד ראשון.

ההמלצה היא להתחיל את תהליך הבחירה על פי הפרמטרים השונים הרצויים לכם – אורך מוקד, מפתח צמצם, פריים או זום וכו' – ואז להשוות מחירים בין שני סוגי העדשות שהן בעלות נתונים דומים.

בכל מקרה, יש לוודא שהעדשה שאתם רוכשים תואמת לדגם המצלמה שלכם באופן מלא. הנתון שיש לשים לב אליו בהתאמת העדשה למצלמה נקרא mount, והוא מתייחס לממשק החיבור בין העדשה למצלמה. לרוב יש לכל חברה כמה Mounts המסומנים באות נפרדת, ועדשה יכולה להתאים לסדרת מצלמות של היצרן אך לא לסדרה אחרת שלו.

סוג נוסף וייחודי של עדשות הוא עדשות לבנות – סדרות פרימיום של היצרניות המובילות, דוגמת סדרה L של קנון. עדשות אלה, שמתאפיינות בצבע לבן, הן יקרות מאוד ובעלות איכויות יוצאות דופן ומיועדות לקבוצה מצומצמת של צלמים מקצועיים חסרי פשרות שיכולים להרשות אותן לעצמם.

עדשות הן עסק יקר, לכן חשוב להקפיד על התאמה טובה של העדשה לצורכי הצילום שלכם וכמובן להשוות מחירים. הנתונים המשפיעים על מחיר העדשה כוללים בין היתר את סוג העדשה – פריים או זום, את מרחק המוקד, את מפתח הצמצם ומספר העלים שלו, קיומו של מנוע פוקוס ומייצב תמונה בעדשה, עדשות צד ראשון לעומת עדשות צד שלישי, איכות האופטיקה, איכות החומרים והבנייה ועוד.

מחירן של עדשות מתחיל בכ-500 שקלים לעדשות פשוטות בעלות מרחק מוקד קטן יחסית, ומגיע לאלפי ואף לעשרות אלפי שקלים לעדשות ברמה גבוהה ובעלות מרחק מוקד גדול של כמה מאות מילימטר.