1
בחירת מדיית ההקלטה

המצלמות מקליטות את המידע על גבי מדיה בפורמט מסוים, כגון כרטיס זיכרון, כונן קשיח, קלטת או תקליטור. לכל פורמט יש השפעה על משך ההקלטה ועל האפשרות להציג אותה, וכן על גודל המצלמה ומשקלה.


זיכרון Flash וכרטיסי זיכרון: ה-Flash הוא רכיב זיכרון קטן, שיכול להיות מובנה במצלמה או בצורת כרטיס נשלף. במצלמות רבות קיימות שתי האופציות. זיכרון ה-Flash קטן מאוד בממדיו ולכן אופייני למצלמות וידיאו קומפקטיות במיוחד.

כרטיס הזיכרון מאפשר גישה מהירה וקלה לקטעים נבחרים. כדי לצפות בחומר המצולם באמצעות נגן ה-
DVD צריך להמיר את התוכן לתקליטור DVD. במסכי טלוויזיה בעלי חריץ לכרטיס זיכרון ניתן להעביר את הכרטיס למסך ולצפות בחומר המצולם (או במחשב בעל חריץ זיכרון). משך ההקלטה תלוי בנפח הזיכרון של הכרטיס ובאיכות ההקלטה. הנתון מופיע בדרך כלל במפרט של המוצר.

דיסק/כונן קשיח (HDD): דיסק אחסון מובנה במצלמה. זהו הפורמט הנפוץ ביותר במצלמות וידיאו. היתרון שלו הוא שאין צורך להשתמש במדיה חיצונית, הגישה האקראית למידע קלה ומהירה, ניתן לבחור את איכות ההקלטה הרצויה ובכך לחסוך מקום בדיסק.

דיסק קשיח נמצא במצלמות וידיאו קומפקטיות יחסית, ומשך ההקלטה בו הוא הארוך ביותר ויכול להגיע לעשרות שעות, תלוי בנפח הדיסק ובאיכות ההקלטה.
 

Mini-DV: Mini-DV היא קלטת קומפקטית, פורמט שכמעט נעלם משוק המצלמות הביתיות. את החומר המצולם ניתן לשדר ישירות מהמצלמה למסך הטלוויזיה או למחשב. החיסרון בפורמט הוא בצורך להמירו כדי לשדרו באמצעות נגן DVD.

 

משך ההקלטה ב-Mini-DV הוא כשעה. 

 

DV: פורמט בעל תכונות דומות ל-Mini-DV, אך עם משך הקלטה ארוך יותר של 3 שעות. קלטת DV גדולה יותר בממדיה ונמצאת בדרך כלל במצלמות גדולות יחסית. גם פורמט זה ואלה שלהלן כמעט שכבר אינם קיימים בשוק.

 

:DVD-R/DVD+R תקליטור DVD שייתרונו העיקרי הוא באפשרות לשדר את המדיה בנגן DVD. חסרונו הוא שאפשר להקליט על גבי הדיסק רק פעם אחת ולא ניתן לעשות בו שינויים לאחר מכן.

ניתן להקליט כ-80 דקות על גבי DVD-R.

 

:DVD-RW/DVD+RW/DVD-RAM פורמטים רב פעמיים של תקליטורי DVD שמאפשרים להקליט על גבי המדיה שוב ושוב. בחלק מהדגמים ניתן גם לבצע שינויי עריכה באמצעות התפריט הפנימי של המצלמה, ללא צורך בתוכנת עריכה. 

 

ניתן להקליט כ-80 דקות על גבי תקליטורי DVD. 

קלטת Mini-DV
מצלמת DVD
2
איכות הצילום

איכות התמונה המצולמת מושפעת ממספר גורמים ועם העיקריים שבהם נמנים תמיכה ב-HD, חיישן התמונה, רגישות לאור וכן תכונות מיוחדות שקיימות במצלמות השונות.

 

רוב המצלמות מציעות פעולה אוטומטית מלאה ומספקות תוצאות טובות בתנאים רגילים. מי שרוצה להשיג תוצאות מקצועיות יותר ואיכויות תמונה גבוהות בתנאים מיוחדים, יכול לבחור שליטה ידנית על חלק מהפונקציות. 
 

חיישן תמונה (CCD): חיישן התמונה ממיר את המידע החזותי (אור) שמגיע מבעד לעדשה לאות דיגיטלי. ברוב המצלמות מותקן חיישן יחיד שמעבד את שלושת צבעי היסוד (אדום, ירוק, כחול). במצלמות מקצועיות ויקרות יותר מותקנים שלושה חיישנים (3CCD) שמעבדים את צבעי היסוד בצורה נפרדת ומפיקים איכות תמונה ברמה גבוהה יותר. ביצועיו של החיישן נמדדים בגודלו וברזולוציה שלו.

 

   גודל החיישן – ככל שהחיישן גדול יותר איכות התמונה תהיה טובה יותר. גודל החיישן נמדד באינטשים והוא נע בין 1/8 (שמינית) אינטש ל-2/3 אינטש. 1/6 אינטש הוא הגודל הנפוץ ביותר ויכול להתאים לרוב המשתמשים

  רזולוציה  הרזולוציה קובעת את רמת החדות והפירוט של התמונה, והיא נמדדת במספר הפיקסלים שלה. ככל שמספר הפיקסלים גדול יותר, התמונה תהיה מפורטת וחדה יותר. כדי להעריך את איכות החיישן חשוב להתייחס למספר הפיקסלים האפקטיביים שלו ולא למספר הכולל שלהם.זאת מאחר שהחיישן משתמש בחלק מהפיקסלים כדי לעבד את התמונה.

המלצתנו היא  לבחור מצלמת וידיאו באיכות HD של 1280X720 ואף 1920X1080.מי שאינו מעוניין ברזולוציית HD  יכול לבחור  רזולוציה של 300 אלף פיקסלים אפקטיביים על חיישן יחיד, או
700 אלף פיקסלים אפקטיביים, או שלושה חיישנים (3CCD) עם 250 אלף פיקסלים אפקטיביים בכל אחד.
 
זום: למצלמות יש שני סוגי זום – אופטי ודיגיטלי. חשוב לדעת שהנתון הקובע הוא הזום האופטי המאפשר להתקרב לאובייקט המצולם מבלי לפגום באיכות התמונה. דירוג הזום האופטי נמדד לפי יחידות כגון x6, x10, כלומר התקרבות לאובייקט פי 6 ופי 10. 
ככל שדירוג הזום במצלמה גבוה יותר כך יהיה ניתן לצלם את האובייקט ממרחק גדול יותר. מומלץ לבחור מצלמה עם זום x10 לפחות, ולצילומים בטווחים גדולים יותר ולצילומי חוץ ונוף כדאי לבחור זום גבוה יותר.

 
דירוג זום דיגיטלי יכול להגיע לערכים הרבה יותר גדולים (במצלמות רבות יש 
x800 ואף יותר), אך הוא פוגע באיכות התמונה, וככל שמרחק הצילום גדול יותר הפגיעה תהיה חמורה יותר. 
 

רגישות לאור: מידת הרגישות לאור קובעת את יכולתה של המצלמה להתמודד עם תאורה סביבתית נמוכה. הרגישות לאור נמדדת ב-Lux והטווחים נעים בין אפס ל-10 Lux. ככל שהמדד נמוך יותר כך ניתן לצלם תמונה איכותית יותר בסביבה כהה יותר. מצלמה שמוגדרת כמותאמת לצילום צבע לילי תהיה בדרך כלל עם אפס לוקסים ותכלול פנס תאורה מובנה. מומלץ לבחור במצלמה עם 7 Lux או פחות.

 

ייצוב תמונה: במצב אידיאלי המצלמה צריכה להיות יציבה במהלך הצילום, אבל כשמדובר בצילום ידני, טבעי שיהיו רעידות או תזוזות קלות. ברוב הדגמים קיים מנגנון ייצוב תמונה שמכפר על הרעידות ומאפשר צילום חלק. יש שני סוגים של מנגנונים לייצוב תמונה  – דיגיטלי, שהוא הנפוץ מבין השניים, ואופטי – האיכותי והיקר יותר.

 

איזון לבן (White Balance): לסוג התאורה יש השפעה על איכות הצבעים בתמונה. הפונקציה איזון לבן שקיימת במצלמות רבות, מאפשרת התאמה אוטומטית או ידנית לסוג התאורה הקיים בעת הצילום (נורת ליבון, פלורסנט, אור יום שטוף שמש, יום מעונן וכדומה). המצלמה מודדת את האזור הלבן ביותר בסצנה ביחס לספקטרום הצבעים הקיים, ובכך משפרת את צבעוניות התמונה.

 

פיצוי אור אחורי: כאשר בוקע אור חזק מאחורי הדמות המצולמת, הוא גורם לה להיראות כצללית כהה. באמצעות תכונת פיצוי אור אחורי ניתן לאזן את רמת הבהירות ולהפיק תמונה ברורה יותר.


שליטה ידנית למתקדמים:
בכל מצלמות הוידיאו קיימים מצבי צילום אוטומטיים המותאמים לתנאים שונים, כמו צילום נוף, דיוקן, אירוע ספורט, צילום בתוך מבנה, צילום בשטח פתוח, צילום בתנאי תאורה שונים וכדומה. רוב המשתמשים הביתיים ישמחו לתת למצלמה לעשות את העבודה בעצמה תמורת פשרה כלשהי באיכות התמונה. אבל מי ששואף לאיכויות גבוהות יותר ויכולת משופרת להתמודד עם תנאי צילום מיוחדים, יכול לבחור פונקציות לשליטה ידנית. שימוש יעיל בפונקציות הללו דורש כבר יותר הבנה וכן מייקר את מחיר המצלמה.

צמצם ותריס:  מווסתים את כמות האור שעובר לחיישן התמונה.

   מפתח הצמצם – החריר או הפתח שדרכו עובר האור לחיישן התמונה. גודל החריר קובע את כמות האור שתגיע לחיישן. מפתח צמצם גדול יאפשר צילום איכותי יותר בתנאי תאורה ירודים. בצילום בתנאים בהירים מאוד יתאים מפתח קטן יותר. מפתח הצמצם נמדד ביחידותf   (או f stop). ככל שהערך קטן יותר, קוטר החריר גדול יותר וכמות גדולה יותר של אור מגיעה לחיישן, ולהפך.

   מהירות התריס (סגר) – מהירות התריס קובעת את משך חשיפת החיישן לאור. משך החשיפה יכול להיות ארוך, כשנייה אחת ויותר, או קצר ואז הוא נמדד בחלקי השנייה: 1/500 ואף 1/8000. ככל שהמהירות גבוהה יותר ניתן לצלם תנועה מהירה יותר בצורה חלקה בלי טשטוש או מריחות.

מיקוד (פוקוס): בכל המצלמות קיים מיקוד אוטומטי (אוטו-פוקוס), ובחלקן ניתן לשלוט על המיקוד גם באופן ידני. שליטה ידנית טובה למצבים שבהם המצלמה לא מצליחה להתמקד, אם בגלל תנאי תאורה, טווחים מיוחדים, תנועת האובייקט המצולם, ואם כדי להפיק תמונות יצירתיות יותר בעלות אפקט אמנותי.

תאורה מובנית: במצלמות וידיאו רבות קיים פנס תאורה המאפשר הארה לטווח קצר עד בינוני, ומאפשר צילום גם בחושך מוחלט.

האלמנט הקטן ביותר בתמונה המהווה את יחידת המידה של הרזולוציה. כל תמונה או מסך תצוגה מורכבים ממספר מסוים של פיקסלים (נקודות) המסודרים בקווים לרוחב ולאורך. ככל שמספר הפיקסלים גבוה יותר, התמונה תהיה חדה ומפורטת יותר.
האלמנט הקטן ביותר בתמונה המהווה את יחידת המידה של הרזולוציה. כל תמונה או מסך תצוגה מורכבים ממספר מסוים של פיקסלים (נקודות) המסודרים בקווים לרוחב ולאורך. ככל שמספר הפיקסלים גבוה יותר, התמונה תהיה חדה ומפורטת יותר.
האלמנט הקטן ביותר בתמונה המהווה את יחידת המידה של הרזולוציה. כל תמונה או מסך תצוגה מורכבים ממספר מסוים של פיקסלים (נקודות) המסודרים בקווים לרוחב ולאורך. ככל שמספר הפיקסלים גבוה יותר, התמונה תהיה חדה ומפורטת יותר.
האלמנט הקטן ביותר בתמונה המהווה את יחידת המידה של הרזולוציה. כל תמונה או מסך תצוגה מורכבים ממספר מסוים של פיקסלים (נקודות) המסודרים בקווים לרוחב ולאורך. ככל שמספר הפיקסלים גבוה יותר, התמונה תהיה חדה ומפורטת יותר.
הרזולוציה קובעת את מידת חדות התמונה ואת רמת הפירוט שלה. ככל שהרזולוציה גבוהה יותר התמונה תהיה מפורטת וחדה יותר. הרזולוציה נמדדת במספר הפקסלים שלה המסודרים לאורך ולרוחב התמונה. לדוגמה, רזולוציה של 1024x768 משמעותה שיש 1024 פיקסלים אופקיים ו-768 פיקסלים אנכיים.
האלמנט הקטן ביותר בתמונה המהווה את יחידת המידה של הרזולוציה. כל תמונה או מסך תצוגה מורכבים ממספר מסוים של פיקסלים (נקודות) המסודרים בקווים לרוחב ולאורך. ככל שמספר הפיקסלים גבוה יותר, התמונה תהיה חדה ומפורטת יותר.
האלמנט הקטן ביותר בתמונה המהווה את יחידת המידה של הרזולוציה. כל תמונה או מסך תצוגה מורכבים ממספר מסוים של פיקסלים (נקודות) המסודרים בקווים לרוחב ולאורך. ככל שמספר הפיקסלים גבוה יותר, התמונה תהיה חדה ומפורטת יותר.
האלמנט הקטן ביותר בתמונה המהווה את יחידת המידה של הרזולוציה. כל תמונה או מסך תצוגה מורכבים ממספר מסוים של פיקסלים (נקודות) המסודרים בקווים לרוחב ולאורך. ככל שמספר הפיקסלים גבוה יותר, התמונה תהיה חדה ומפורטת יותר.
מאפשר להתקרב לאובייקט בצורה מלאכותית תוך כדי פגיעה באיכות התמונה. ככל שטווח הזום גדול יותר הפגיעה באיכות התמונה תהיה חמורה יותר.
מנגנון המווסת את כמות האור המגיעה לחיישן התמונה. (ראו מהירות צמצם, מפתח צמצם)
מנגנון המווסת את כמות האור המגיעה לחיישן התמונה. (ראו מהירות צמצם, מפתח צמצם)
שולט על גודל הפתח שדרכו נכנס האור למצלמה, ומכאן על כמות האור שנכנסת בכל חשיפה. מפתח הצמצם נמדד ביחידות f-stops, ככל שמפתח הצמצם קטן יותר כמות האור תהיה גדולה יותר והתמונה תהיה בהירה יותר.
מנגנון המווסת את כמות האור המגיעה לחיישן התמונה. (ראו מהירות צמצם, מפתח צמצם)
משמאל לימין: התמונה המקורית, צילום עם זום אופטי, צילום עם זום דיגיטלי
3
נוחות השימוש

לא כל המצלמות נוצרו שוות, ומצלמה שתתלבש היטב על כף יד אחת, לא תהיה נוחה עבור משתמש אחר. לכן, כדי להבטיח שהמצלמה תשמש אתכם בנוחות מומלץ להתנסות בה בחנות, לבחון את האחיזה ואת נוחות התפעול, להתייחס למשקל ולבחור מסך תצוגה מתאים. 

אחיזה ותפעול: בדקו שהאחיזה נוחה ויציבה עם חלוקת משקל מאוזנת, שהכפתורים נגישים וקלים להפעלה, ואינם דורשים מהאצבעות תרגילי לוליינות. המעבר בין התפריטים צריך להיות פשוט, מהיר וידידותי. מומלץ להצטייד בחצובה ולהשתמש בה כל עוד הדבר אפשרי, כך גם מובטח צילום יציב ומדויק יותר.

 

משקל: ככלל, ככל שהמצלמה מתקדמת ומקצועית יותר, היא תהיה כבדה יותר. טווח המשקלים העיקרי של המצלמות לשימוש ביתי נע בין 200 ל-600 גרם. ההבדל במשקלים הללו אינו מהותי כשמדובר בצילום בפרקי זמן קצרים, אבל הוא יכול להיות משמעותי אם מצלמים ברצף ולאורך זמן.


עינית ומסך תצוגה: מצלמות הוידיאו הדיגיטליות מצוידות במסך LCD מתקפל הממוקם בצד המצלמה. המסך מאפשר לצפות באובייקט המצולם לפני הצילום, במהלכו ולאחריו. עינית תמצאו בחלק מהדגמים, אך במצלמות הביתיות (ובעיקר בקטנות שבהן) הן הולכות ונעלמות.

 

   עינית העינית מאפשרת צפייה בסצנה המצולמת גם בתנאי תאורה חזקים ובשמש ישירה, תנאים שבהם מתקדים מסכי LCD לתפקד.

 

   גודל מסך – המסכים נעים בטווח של 4-2 אינטש ומומלץ לבחור מסך בגודל של 2.5 אינטש לפחות. מסך גדול יעניק תמונה גדולה יותר ונוחה לצפייה, אבל כדאי לקחת בחשבון שככל שהמסך גדול יותר הוא יצרוך יותר חשמל ויקצר את משך פעולת הסוללה.

 

   מסך מגע – מאפשר לנווט ביתר נוחות בין התפריטים באמצעות מגע אצבע. 

 

תיק נשיאה: לעתים מגיע עם המצלמה. כדאי לוודא שבנוסף למצלמה ניתן לאחסן בו מטען, סוללות נוספות, מדיות הקלטה DVD וכבלים נוספים.

סוללות: משך פעולת הסוללות במצלמות וידיאו נע בדרך כלל בטווח של 2-1 שעות. ניתן לטעון את הסוללות כשהן במצלמה באמצעות חיבורה למקור מתח, או באמצעות מטען. מטען לא תמיד כלול ברכישת מצלמה, לכן לצילום ממושך יותר בשטח, רצוי להצטייד במטען ובסוללות נוספות, או לרכוש בנפרד סוללות בעלות משך פעולה ארוך יותר. הסוללות הללו יקרות ומחירן עולה ככל שמשך הפעולה שלהן ארוך יותר.

כמעט כל המצלמות הדיגיטליות מצוידות במסך LCD המאפשר לצפות באובייקט המצולם לפני הצילום, במהלכו ולאחריו. טווח גדלים עיקרי במסכי מצלמות  הוא 4-1.5 אינטש.
רכיב אופטי או דיגיטלי הקבוע בחלקה האחורי של המצלמה, המאפשר צפייה באובייקט המצולם.
כמעט כל המצלמות הדיגיטליות מצוידות במסך LCD המאפשר לצפות באובייקט המצולם לפני הצילום, במהלכו ולאחריו. טווח גדלים עיקרי במסכי מצלמות  הוא 4-1.5 אינטש.
רכיב אופטי או דיגיטלי הקבוע בחלקה האחורי של המצלמה, המאפשר צפייה באובייקט המצולם.
רכיב אופטי או דיגיטלי הקבוע בחלקה האחורי של המצלמה, המאפשר צפייה באובייקט המצולם.
רכיב אופטי או דיגיטלי הקבוע בחלקה האחורי של המצלמה, המאפשר צפייה באובייקט המצולם.
היפוך צג. מאפשר שימוש נוח יותר לצפייה ולתפעול לאחר הצילום
מומלץ להצטייד בחצובה
4
יכולת עריכה וצילום סטילס

בחלק מהצלמות קיימות אפשרויות עריכה מובנות וכן צילום סטילס. עריכה מובנית מיועדת בעיקר עבור משתמשים שאינם מתכננים לערוך את הסרט לאחר מכן, ורוצים להכניס אפקטים מיוחדים כדי להעשיר את הסרט. יש מספר לא קטן של אפקטים, להלן כמה מהם: 

 

   Fade   מעבר בין סצינות באמצעות עמעום הדרגתי של התמונה עד להיעלמותה.

 

   Wipe – דחיקה של התמונה מצד אחד של המסך והכנסה של תמונה חדשה.

 

   Titling (כותרת) – שילוב כותרות והערות תוך כדי צילום.

   תאריך/שעה   מאפשר להכניס חותמת באחת הפינות של התמונה עם תאריך ושעת הצילום.

צילום סטילס: מצלמות וידיאו רבות מצלמות תמונות סטילס בנוסף לצילום הוידיאו, לעיתים באמצעות מקש צילום-סטילס ייעודי. רזולוציית צילום סטילס במצלמות וידיאו מגיעה עד 8 מגה פיקסל, אך לא כדאי להסתנוור מהמספר הגבוה; על פי רוב האיכות בסיסית למדי ולא מהווה תחליף למצלמת סטילס ייעודית. 

ניתן לשמור את תמונות הסטילס בשתי דרכים: על גבי המדיה הקיימת במצלמה או על גבי כרטיס זיכרון Flash. שמירה על גבי כרטיס עדיפה ונוחה יותר, והיא מאפשרת להוריד את התמונות אל המחשב בקלות, לבצע עריכה ולהדפיס. במצלמות וידיאו שפורמט ההקלטה שלהן הוא   דיסק קשיח או כרטיס זיכרון, ניתן כמובן לשמור תמונות סטליס על גבי המדיות הללו וליהנות מהיתרונות שצוינו.

האלמנט הקטן ביותר בתמונה המהווה את יחידת המידה של הרזולוציה. כל תמונה או מסך תצוגה מורכבים ממספר מסוים של פיקסלים (נקודות) המסודרים בקווים לרוחב ולאורך. ככל שמספר הפיקסלים גבוה יותר, התמונה תהיה חדה ומפורטת יותר.
לצילום סטילס ברמה גבוהה דרוש חיישן ייעודי
5
חיבורים ותאימות לשידורי טלוויזיה

המצלמה מצוידת במגוון חיבורים להעברת תמונה ושמע. סוגי החיבורים נבדלים זה מזה באיכותם, ומומלץ לבחור חיבורים איכותיים כדי לקבל תמונה ושמע טובים יותר.

 

  יציאת HDMI – חיבור המיועד להעברת וידיאו ואודיו באיכות HD.

 

   כניסת/יציאת אודיו וידיאו A/V – חיבור המיועד להעברת וידיאו ואודיו. בחלק מהמקרים ניתן גם לחבר אליו אוזניות אך לרוב חיבור האוזניות הוא נפרד.

     S-Video  – חיבור איכותי מקודמו ומומלץ, המשמש להעברת וידיאו בלבד מהמצלמה אל מסך הטלוויזיה.

    (IEEE 1394) Firewire– חיבור דיגיטלי למחשב. לפני הופעת ה-USB 2.0 נחשב לבעל קצב העברת נתונים מהיר מאוד, אך כעת חיבורי USB מהירים ממנו (למעט FireWire בתקן B שמגיע לקצב נתונים מהיר בהרבה, אך הואמ נדיר מאוד).

   USB – חיבור שקיים ברוב המצלמות ומאפשר להעביר קובצי וידיאו ותמונות סטילס אל המחשב. חיבור זה מדורג לפי הספרה שלצדו המציינת את מהירות העברת הנתונים שלו. 1,2 או 3. USB3 הוא המהיר ביותר.

 

תאימות לשידורי טלוויזיה: שלוש שיטות השידור הקיימות בעולם הן PAL, הנהוגה בישראל,NTSC  הנהוגה בארצות הברית, ו-SECAM במזרח אירופה ובצרפת. המצלמות המשווקות בישראל הן בדרך כלל בעלות תאימות ל-PAL, אולם יש גם מצלמות בודדות מסוג NTSC. רוב הטלוויזיות בישראל תומכות ב-PAL וב-NTSC. טלוויזיה מולטיסיסטם תומכת בשלוש השיטות.

בחלק מהמצלמות קים חיבור למיקרופון חיצוני
6
אביזרים נלווים

רוב המצלמות מגיעות עם אבזור נוסף. חלק מהאביזרים הבאים יכולים להיות כלולים במחיר המצלמה ובמקרה הצורך ניתן לרוכשם בנפרד.

 

שלט רחוק: לעתים מצורף למצלמה או ניתן לרכישה בנפרד בחלק מהדגמים. שימושי בעיקר לתפעול המצלמה לצורך שידור לטלוויזיה. חשוב לבדוק את טווח הקליטה של השלט, שנוטה להיות קצר משלט טלוויזיוני רגיל.

 

רצועת נשיאה: במקרה שרוכשים בנפרד חשוב לבדוק שהרצועה תואמת לדגם המצלמה.

 

כבלים נוספים: המצלמה מגיעה בדרך כלל עם כבל אחד או יותר עבור חיבור לאביזרים שונים.

 

תחנת עגינה: עריסה נייחת למצלמה המחוברת בקביעות לטעינה ולמכשירים אחרים כגון טלוויזיה, מחשב, וידיאו ונגןDVD . תחנת העגינה מזינה את המצלמה וחוסכת את הצורך בחיבורים וניתוקים חוזרים ונשנים.

7
מחיר

הגורמים העיקריים המשפיעים על המחיר הם פורמט ורזולוציית ההקלטה, נתוני חיישן התמונה, גודל זום אופטי, תכונות נוספות שקיימות במצלמה וכן פונקציות לשליטה ידנית הקיימת בחלק מהדגמים.  

 

טווח המחירים העיקרי למצלמות המיועדות לשימוש ביתי נע בין 800 ל-3,500 שקל. דגמים יקרים ומתקדמים יותר עולים בין 1,500 ל-8,000 שקל ודגמים מקצועיים יכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים.

8
אחריות

אחריות על מצלמה דיגיטלית נעה בין שנה לשלוש שנים.

מצלמת הוידיאו היא מכשיר מורכב ורגיש לתקלות ולעתים גם חשוף לפגיעות שעלולות להסב לו נזק, לכן מומלץ לבחור תקופת אחריות ארוכה ככל האפשר.

מידע אודות תקנות הגנת הצרכן לגבי שירות ואחריות למוצרי חשמל