סקירת wisebuy - משחק מחשב משחק מחשב Tropico 6

Item: משחק מחשב Tropico 6
Author: לירן עבדי

לירן עבדי | 28.04.2019

הטוב

התפאורה הקאריבית הטובה בסדרה
פסקול מצוין
משחק אסטרטגיה מפותח
משימות מגוונות

הרע

גרפיקה שנחשבת עדיין למיושנת
המשימות נוטות לחזור על עצמן
לעיתים צריך להתנהל מול נתונים כמותיים מתישים

בשורה התחתונה

המשחק Tropico 6 בורך בקסם ייחודי שאי-אפשר לחקות: האווירה קריבית מלווה בפסקול טרופי מהנה, השנינות הבולטת בטקסטים והמשחקיות הטקטית שהתחזקה מהכותר הקודם הופכת אותו לכותר אסטרטגיה שיספק את רוב השחקנים המחושבים. באותה נשימה חשוב לצנן את ההתלהבות: הוא טוב מקודמיו אך עדיין משחק פושר כשלעצמו, כך שיתאים בעיקר לחובבי סדרת המשחקים הקאריבית.

הקדמה

משחק הבנייה והניהול Tropico 6 פותח על ידי Limbic Entertainment והופץ על ידי Kalypso Media ב-29 במרץ, 2019 לפלטפורמות macOS, Linux, SteamOS, PlayStation 4, Xbox One וכן למחשב האישי, שגרסתו נבדקה בסקירה זו. בדומה למשחקים הקודמים בסדרה, גם הפעם ניכנס למנהיג המפורסם והבדיוני El Presidente ונשלוט על מדינה קריבית תוך התייחסות לשלל מרכיבי ניהול: התחשבות באידיאולוגיות פוליטיות, ניהול משאבי מזון, ניהול סחר בינלאומי, התמודדות מול משברים ועוד.

עלילה

(30% מהציון הסופי)

6.5 מתוך 10

משחקי Tropico מעולם לא הציעו עלילה של ממש, מעבר לעובדה שכעת עלינו להיכנס לנעלי השליט התורן ולהפוך את רפובליקת הבננות שבידינו למדינה עצמאית ומשגשגת. אם כבר, הרגשנו שב- Tropico 6 הקמפיין ליחיד אף יותר חלול מהכותרים הקודמים, בעיקר כי אין קשר של ממש בין מפה אחת לשנייה והקשר העלילתי ביניהם רופף עד לא קיים. תשכחו מנרטיב, המשכיות כלשהי או רצון להישאב לסיפור – הדגש כאן הוא משחקיות אסטרטגית טהורה ונראה שמפתחי המשחק לא מצניעים זאת. ייאמר לזכות המשחק שהאווירה חיה ונושמת: כל פריט במשחק הוא קאריבי להפליא ועדיין – מלבד התפאורה היפיפייה שמכילים האיים, אין כאן תוכן עלילתי של ממש.

גרפיקה וסאונד

(30% מהציון הסופי)

7.5 מתוך 10

הגרפיקה השתנתה אבל לא בצורה מורגשת מדי והיא עדיין ילדותית וצבעונית בטבעה. זה לא דבר רע אגב: אחד מקסמי סדרת משחקי האסטרטגיה הן הגוונים האקזוטיים והכיפיים שהופכים את Tropico למשחק מרענן מבחינה וויזואלית – רק חבל שביצועי הגרפיקה עדיין נחשבים לנמוכים יחסית למשחקי מודל 2019. יש איים ירקרקים, רוויי עצי דקל טיפוסיים וחופים מוזהבים שנושקים למי הקאריביים התכולים. גם מפלים מצטרפים לחגיגת הצבעים אבל האנימציה שלהם כ"כ בינונית ומיושנת שאנו נזכרים מיד שלא מדובר במשחק מושקע למדי באגף הגרפי אלא שמשחקיות ניהולית היא כוכב הכותר.

עוד שינויים במשחקיות מורגשים במודלים התלת מימדיים של המבנים, שהוברשו ופשוט נראים חדים ומדויקים יותר כעת, וכן לראשונה בסדרה, ניתן להתאים אישית את הארמון של El Presidente. השינויים בעיקר אסתטיים ומתבטאים בחזות החיצונית, מבחירת שטיח הכניסה, דרך עיצוב החלונות ועד לצבע גוף הארמון עצמו. גם את מראה הנשיא המפוקפק אפשר לבנות מאפס, מבחירת המין ועד לחפצים שילוו אותו במהלך הקמפיין ליחיד כמו סיגר סטריאוטיפי, משקפיים או זקנקן מטופח וכן לבחור את אופיו, בין אם הוא מניפולטיבי, מכור לעבודה, כריזמטי, מושחת מהיסוד וכו' – וכל אלו ישפיעו על המשחקיות העתידית, אם כי בצורה די מינורית.

הדיבוב כמו תמיד, נפלא ומלא הומור עצמי, טקסטים שנונים ועקיצות בינלאומיות המתחבאות בין השורות. המוזיקה ברקע, אחד מהסימנים הבולטים ביותר בסדרת Tropico לא מפספס גם כאן ולטעמנו מדובר בפסקול מצוין שלחלוטין יכול גם להיכנס לפלייליסט האישי ברדיו שלנו בדרך לעבודה. החיסרון היחיד זה שהוא קצר למדי ואחרי 5-6 שעות משחק בקלות אפשר לזכור את רוב השירים שברקע בעל פה, כך שרשימת רצועות ארוכה יותר בלטה בחסרונה.

משחקיות

(20% מהציון הסופי)

8 מתוך 10

כמו בכל משחק ניהול תושבים, יש להתייחס לכל מרכיב המשפיע על חייהם – עמדתנו כלפי ביטחון, כיסוי מתחמי התרבות, כמות מספקת של מוסדות דת, דאגה ללפחות בית חולים אחד שידאג לרווחת התושבים וכדומה. האתגר מתחיל כשהחלטותינו כשליט משפיעות במישרין על קבוצה אחרת, בזמן שדאגנו לקבוצה הראשונה. כך למשל הקמת מקומות מרפא רבים מדי תפגע בקבוצת הקפיטליסטים, שייראו בכך בזבוז משאבי השליט לטובת הציבור. מצד שני, הגדלת מספר תחנות המשטרה תעצבן את הליברלים, התושבים שמעדיפים עצמאות בכל מחיר. הבחירות הרבות מגלות את נקודות החוזק של המשחק: אין דרך אחרת לנצח את המשימה, כך מתגלה, והדרך להשלמתה תלויה בבחירות השחקן ורק בהן.

המשימות קשורות לכך כמובן: אם באחת מהמטלות התבקשנו לספק 600 יחידות רום למדינת ברית, הדבר דרש מאתנו הקמת חוות סוכר ומפעלים לייצור הרום, אלא שכעת התמודדנו עם לחץ מכיוון אחר – שוחרי איכות הסביבה שלא מוכנים לסבול עם הקמת מפעל נוסף ואנו עלולים לשלם על כך במרד אזרחי. כדי להימנע ממרד אזרחי יש צורך בהקמת משטרה ומוסדות ביטחון, מהלך שהמיליטריסטים במדינה ישמחו לשמוע. כמו שאפשר להבין, כל סט בחירות מוביל להחלטות ארוכות ומתמשכות שכמעט תמיד לא עוצרות באפקט אחד שמסתיים מיד.

העניין המאכזב הוא שהמשימות לא סדירות בדיוק; הן אמנם לפעמים מובילות את השחקן למהלכים שעוזרים להשיג את המשימה הראשית, כמו למשל הדרישה להקים מפעלים כדי להגדיל את הפריון – אבל לעיתים סובלים מחזרתיות מורגשת. כך למשל התבקשנו פעם אחר פעם לבנות את אותה טברנה בפעם הרביעית ברציפות – פעולה שנראתה יותר כמו באג במשחק מאשר רצון העם. עוד עניין מעצבן הוא משימות שמגיעות רגע אחרי שהשלמנו את מה שביקשו, כמו למשל ליצור חוזה ייצוא בולי עץ תובעני מול מדינה ולעמוד בפניו במסגרת זמן צפופה, כשכמה דקות קודם כבר ביצענו את המהלך הזה במטרה להגדיל את הרווחים, אלא שהמשחק כמובן לא מתחשב בכך ולנו נותרה משימה מאתגרת נוספת כשבפועל השלמנו רגע לפני כן.

מתקופה לתקופה במשחק יש גם בחירות כמובן, ואם לא ננצח בהן – יסתיים המשחק, וכמו בכל רפובליקת בננות טובה, גם כאן רגע לפני ההכרעה נוכל לשחד ולזכות בבחירות בכל זאת, גם אם סיכויינו לזכות גבוהים במיוחד. בבחירת ניצחון מזויף מתלווה "קנס" כלשהו, כמו הגדלת התסיסה בעם או הקטנת חירות התושבים – תשלום פעוט שאפשר לאזן תוך כמה מהלכים, בתמורה להמשך בניית העיר. כך שגם אם נראה שהמשחק עומד להסתיים, Tropico 6 נוטה למצוא פתרון קסם שמביא אותנו לאתגר הבא. ניתן גם לבחור את הנאום המושלם לקראת הבחירות – המורכב מסט בחירות ומבוסס על דעת הקהל כך שאם למשל ציבור המיליטריסטים לא בדיוק מחבב אותנו, העדפנו לבחור נאום שמכריז על כוונה לרכוש טנקים או להציב בסיסים ברחבי האי. הסוציאליסטיים מעדיפים את המועמד השני? הבטחנו על הקמת בתי חולים וצמצום משמעותי של המיסים.

בפעם הראשונה בסדרה, לשחקנים ניתנת אפשרות להתרחב לאיים סמוכים באמצעות הקמת גשרים ולהקים גם שם אזורי מחייה וסחר ובהתאם, להתמודד עם אתגרים חדשים. בפועל הדבר אומר בעיקר הגדלת המפה הנשלטת וניהול יותר רחב מבעבר ואולי גם שינויים קוסמטיים בסוגי הבניה, אך לא מעבר. במשחק זמינות גם דרכי תחבורה חדשות במעבר ממקום למקום, ביניהם מוניות, אוטובוסים ורכבל, כאמור עוד מרכיב שהתווסף למשחק שאולי הופך אותו למורכב יותר אבל לא משהו חדשני למדי.

מרגיש ש- Tropico 6 מספק את התוכן הכמותי הגדול ביותר בסדרה ובערך כל נתון מספרי מצאנו שם, מרמת התושב הבודד ועד לראיית מקארו של סך הכנסות הבננות שלנו באזור ספציפי. משתנים רבים כמו הוצאות התושבים, דירוג התיירים, אחוז המובטלים, רמת פריסת החשמל והוצאות חומרי הגלם של מפעלים כאלה ואחרים – הכל מוצג בצורה ידידותית, אם כי עמוסה למדי. לא בטוח שהשחקן צריך את כל הערכים האלו, בטח כשנקלענו לגירעון כלכלי שסירב להיפרד מאתנו והיו יותר מדי דרכים לטפל בבעיה, מאחר וכל פרמטר אחראי על תחום קטן מתוך סך הסיבות שבגללן הגענו לאותו גירעון, שהתגלה כמורכב ככל שניסינו לפתור אותו. נכון, זה הופך את המשחק לטקטי ומחשבתי פי כמה, אבל חשוב להוסיף שהפשטות במשחקים הראשונים בסדרה הפכו אותו למשחק הפופולרי שהוא – כך שלא בטוח שהמפתחים עשו חסד עם שיטת המשחק המורכבת והחדשה.

משחק ברשת

(20% מהציון הסופי)

8 מתוך 10

המשחק מציע ניהול אי משותף או התחרות בין מדינות, עד 4 אנשים וכן קיימים הישגים של Steam. המשחק ברשת חביב למדי, למרות שממשק ההצטרפות די בינוני, הן בנוחות שלו והן ביציבות השרתים, אבל אם הצלחתם למצוא פרטנרים טובים להקמת אי משגשג – צפויה לכם חווית משחק מהנה שמעניקה למשחק בקלות עוד עשרות שעות. אם אתם נמנים על הקהל התחרותי, תעדיפו מן הסתם את סגנון המשחק PvP, שם התגלו בפנינו יריבים אנושיים חזקים למדי, שכבר הספיקו להשאיר לנו אבק בכל הנוגע לבניית אי צומח בקצב מדהים.