איך לבחור טוחן אשפה
הדעות לגבי תרומתו של טוחן הזבל לשמירה על הסביבה נוטות לטובתו, אך אינן חד משמעיות: מצד אחד, ברור שפחות זבל שמוטמן באדמה מביא להפחתה בייצור גז מתאן, אחד הגורמים להתחממות כדור הארץ (אפקט החממה), כמו גם להיקף השימוש בשקיות אשפה. מצד שני, המתנגדים לשימוש בטוחני אשפה מציינים את צריכת החשמל הדרושה להפעלתו של טוחן האשפה ואת מי הברז המוזרמים אליו כחלק מתהליך הריסוק והפינוי למערכת הביוב. בנוסף, הזבל הגרוס גורם לריבוי הבוצה במי השפכים, דבר המקשה על טיהור המים ומחייב השקעת משאבים נוספים. יש לציין כי צריכת החשמל של טוחן האשפה נמוכה למדי. גם צריכת המים אינה גדולה במיוחד והיא מצטמצמת ככל שהמכשיר יעיל יותר ונעשה בו שימוש נכון.
בשונה ממדינות רבות בחו"ל, בישראל אין מדיניות לאומית או מוניציפלית הנוגעת לשימוש בטוחני אשפה. אבל מחקר שביצעה ב-2004 היחידה להנדסת הסביבה מים וחקלאות, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, בהזמנת המשרד לאיכות הסביבה, בחן את ההשפעות הסביבתיות הכוללות של השימוש בטוחני אשפה ביתיים.
המסקנה העולה ממחקר זה היא שהשימוש בטוחני אשפה הגורם להרחקה של עד 60 אחוז מהחומר האורגני שבפסולת, יקטין את העלויות השנתיות של הטיפול בשפכים ובפסולת מוצקה. בעקבות מסקנות אלו, "יש להמליץ על מדיניות המעודדת את השימוש בטוחני אשפה ביתיים בארץ", לשון הדוח.
מחברי הדוח ממליצים לעודד יבוא ויצור של טוחני אשפה בארץ תוך הקפדה על שיווק הדואג להסברת היתרונות והחסרונות של השימוש במכשיר. חשוב כי יושם דגש על שימוש נכון במכשיר, על מנת שיעשה ניצול מקסימלי של יתרונותיו ומזעור חסרונותיו.
עוד נכתב בדוח, כי יש להעמיק בבחינת נושא תוספת המים הדרושה לשימוש בטוחנים, שכן כמויות המים
הקיימות בארץ ומשטר צריכת המים בישראל שונים מאלו שבארה"ב ובאירופה. המידע שקיים כיום בנושא זה מבוסס בעיקר על עבודות שנעשו באזורים אלו. כמו כן, במחקר זה נבדקו ההשלכות החיוביות להפחתת השימוש במשאיות איסוף הפסולת מבחינת איכות האוויר. יש להמשיך ולבחון את ההשלכות של הפחתת השימוש במשאיות איסוף מבחינת הפחתת מטרדי ריח, עומס תחבורתי והפחתת תאונות דרכים. בנוסף, יש לבדוק את נושא המלחת השפכים הביתיים עקב השימוש בטוחנים.
טוחן האשפה מורכב ממכל אטום הכולל מנוע חשמלי ודסקית טחינה אחת או יותר. הטוחן מותקן מתחת לכיור ומתחבר בחלקו העליון לפתח הניקוז של הכיור, ובצדו מורכב צינור המזרים את תוצר הטחינה אל מערכת הביוב.
תפעול נכון של טוחן האשפה מחייב הזרמת מים קרים מהברז שבכיור, לפני הפעלתו של הטוחן, כדי להניע את הפסולת בתוך טוחן האשפה ולדלל אותה באופן שיאפשר טחינה יעילה וישמור על עומס תקין על המנוע ומנגנון הטחינה. חשוב להשתמש במים הקרים שבברז ולא בחמים, כדי למנוע את פירוק השומנים שבשאריות המזון. אחרת ריכוז השומן ייהפך לגוש נוקשה שידבק למנגנון הטחינה וישבש את פעולתו. לאחר פתיחת הברז מפעילים את הטוחן ודוחפים את המזון לפתחו. ברגע שמסתיימת פעולת הטחינה מכבים את המנוע ומשאירים את ברז המים פתוח למשך כ-30-10 שניות נוספות (תלוי בדגם) כדי לשטוף את מכל הטחינה ולסלק שאריות אחרונות של תוצר טחון ולשמור על ניקיונו.
אם אתם מסוג הצרכנים שנוהגים להתעלם מחוברת ההדרכה המצורפת למוצרים, כשזה מגיע לטוחן אשפה טוב תעשו אם תחרגו מהמנהג הזה ותקפידו לקיים את ההנחיות הנלוות לטוחן האשפה שלכם. יתרה מכך, בדקו לפני הקנייה אילו סוגי מזון ניתן להכניס לטוחן, ובאיזה אופן יש להכניסם. דגמים רבים לא מסוגלים להתמודד עם פריטי מזון מסוימים, בהם עצמות בקר או ירקות ועלים בעלי מרקם סיבי. בכל מקרה רצוי לחתוך עצמות גדולות וקליפות סיביות ארוכות (כגון קליפות של קלחי תירס וגבעולי סלרי). עוד חשוב להקפיד על גיוון בסוגי הפסולת, שיהיו בעלי מרקמים ומידת קשיות שונה.
לפני הכול, שימו לב שדגמים רבים אינם מאפשרים טחינתם של פריטי מזון מסוימים, בהם סלרי וגבעולים למיניהם (פטרוזיליה, כוסברה ועשבי תיבול דומים) עלי ארטישוק, קליפות תירס, חרצנים גדולים כמו אלה שבמנגו ואפרסק, עצמות של בקר והודו, או עור וחלקי דג לא מבושלים. גם בטוחני אשפה שכן ניתן לטחון בהם חומרים קשים מאוד או סיביים, בדרך כלל ההנחיה היא לחתוך אותם לחתיכות קטנות ולערבב אותם עם חומרים רכים יותר.
כושר הטחינה של טוחן האשפה תלוי בהספק של המנוע החשמלי ומשיטת הטחינה. הספקו של המנוע נמדד בכוח סוס. ההספקים הקיימים בטוחני האשפה הם ⅓ כ"ס, ½ כ"ס, ¾ כ"ס ו-1 כ"ס. לטחינה של מזונות רכים ולכמויות קטנות לכל הפעלה יספיק טוחן של עד ½ כ"ס, ואילו לפריטים קשים כמו עצמות וקלחי תירס, וכן לטחינה בכמות גדולה בהעמסה יחידה - בחרו טוחן אשפה בהספק גבוה יותר.
קחו בחשבון שגם אם רוב האשפה האורגנית שלכם מורכבת מחומרים שיספיק להם טוחן בהספק נמוך-בינוני - יש חגים ואירועים מיוחדים הכרוכים בבישולים מגוונים עם חומרי גלם שונים מהרגיל, שטחינה יעילה שלהם מחייבת הספק גבוה בהתאם. ההמלצה שלנו היא שכל עוד אין לכם מגבלת תקציב ומקום מתחת לכיור, בחרו בהספק מעט גבוה מזה שתצטרכו בשגרה. זה גם יביא לטחינה מהירה יותר של האשפה ויפחית מהמאמץ של המנוע ומנגנון הטחינה, ובכך יאריך את ימיו של טוחן האשפה.
נתון נוסף המשפיע על כושר הטחינה הוא מנגנון הטחינה עצמו. יש טוחנים בעלי דסקית טחינה יחידה ויש כאלה הכוללים שתיים ואף שלוש דסקיות - הראשונה גורסת את השאריות בצורה גסה והאחרונה טוחנת אותן לחלקיקים קטנים. כך או כך, הקפידו לבדוק את הצהרת היצרן לגבי אפשרויות הטחינה בפועל.
בנוסף, שימו לב לנפח של מכל הטחינה, שאותו מקובל לבחור לפי מספר הנפשות, ובפועל - לפי החלל הזמין מתחת לכיור וכן סוג המזון שאתם מכינים וכמות השאריות הנותרות בארוחה ממוצעת. בהכללה ניתן לומר שלכמויות קטנות - או לבית של עד 4 נפשות - יתאים מכל בקיבולת של עד 1000 מיליליטר, ולמספר נפשות גדול יותר, בחרו במכל בנפח גבוה יותר.
בבחירתו של טוחן האשפה המתאים, יש להחליט על אופן ההפעלה הרצוי, להתייחס להיבט הבטיחותי ולתת את הדעת על רמת הרעש של הטוחן.
הפעלתו של טוחן האשפה נעשית באמצעות אחד משלושת סוגי המפסקים האלה: מפסק חשמלי מתחת לכיור, לחצן פניאומטי ומפסק אלחוטי. הבחירה בסוג הרצוי תלוי בתשתית הזמינה במטבח, באופן ההתקנה ובהעדפות של כל משתמש:
מפסק מתחת לכיור הוא פשוט להתקנה אך בשל מיקומו הוא פחות נוח לשימוש. ניתן כמובן להתקין את מפסק ההפעלה במיקום נגיש יותר, למשל בקיר הסמוך לכיור (ובמרחק בטוח מנתזי מים), אבל הדבר כרוך בחציבה בקיר ובאריחים עבור החיווט החשמלי וכן לצורך התקנתו של המפסק עצמו. אם אתם מתכננים מטבח חדש או שיפוצו של מטבח קיים, תוכלו להוסיף לתכנית גם את התקנתו של המפסק ואת התעלה עבור החיווט ממנו אל הטוחן.
לחצן פניאומטי מותקן על השיש בצמוד לכיור ומחייב קידוח מקצועי בשיש, פעולה פשוטה שלא תפגום בתשתית הקיימת, אבל כרוכה בעלות נוספת לבעל מקצוע שיבצע את הקידוח. מפסק כזה נוח לשימוש, וגם בטוח לתפעול, מאחר שהוא פועל על אוויר ולא מגיע אליו זרם חשמלי, לכן ניתן לתפעלו ללא חשש גם בסביבה רטובה. בלחצן מותקנת צינורית שמתחברת למפסק החשמלי שממוקם מתחת לכיור, לחיצה עליו מזרימה אוויר שמפעילה את המפסק; לחיצה נוספת - מכבה אותו.
שיטה נוספת להפעלת הטוחן היא באמצעות שלט רחוק ששולח פקודה לרכיב החשמלי המותקן מתחת לכיור. לשלטים מצורף בדרך כלל מעמד תואם שניתן להתקינו במקום נגיש.
בטיחות: טוחני האשפה של ימינו בטוחים לשימוש, אבל מי שמעוניין באמצעי בטיחות נוספים יכול לבחור טוחן אשפה עם מכסה ייעודי, המונע את הפעלתו של הטוחן כל עוד הוא מותקן בפתח הניקוז של הכיור - תכונה חשובה במיוחד כשיש ילדים בבית עם גישה לכיור.
אמצעי בטיחותי מסוג אחר וחיוני למדי הוא מנגנון הגנה מפני עומס יתר, שמפסיק את פעולת הטוחן כשהדסקית נתקלת בפריט קשה במיוחד או בכל התנגדות חריגה של המסה, ובכך מונע נזק למנוע ולדסקית הטחינה. בהקשר זה נזכיר כלי שימושי המצורף לדגמים רבים של טוחנים - מפתח אחזקה, המשמש לפתיחת הטוחן כדי לחלץ ממנו חתיכות שנתקעו בו, בין אם אלה פריטי מזון עיקשים ובין אם זה פריט זר אחר שנקלע לטוחן בטעות.
רעש: משך פעולתו של טוחן האשפה קצר יחסית ונע בין מספר שניות לכמה עשרות שניות. אבל אם אתם סובלים מרעש או רוצים לנהל שיחה נינוחה בזמן שטוחן האשפה פועל, תוכלו לבחור דגם שקט. דגמים כאלה כוללים בידוד מיוחד מסביב למנוע, שסופג אחוז ניכר מרעש הטחינה. אמצעי נוסף המפחית מהרעש כמו גם מהרעידות בצנרת הוא מחבר מיוחד המותקן בין הטוחן ובין צינור הניקוז. המחבר עשוי טבעת גומי גמישה, זאת בשונה מחיבור ישיר וסטטי. בשיטת הטבעת, פחות רעידות עוברות לצנרת וכתוצאה מכך גם פחות רעש מופק. בנוסף, לחלק מהטוחנים מצורף כיסוי גומי לפתח הכיור. הכיסוי העגול כולל חריצים המאפשרים הכנסה של שאריות המזון, ובזמן שהטוחן פועל הכיסוי נסגר, מסנן חלק מרעש וגם מונע התזות. כיסויים מסוימים משמשים כמגני התזה בלבד, והם ניתנים לרכישה בנפרד.
מחירם של טוחני אשפה מתחיל מ-1000 שקלים לדגמים פשוטים ועד כ-3,000 שקל לדגמים מתקדמים ובעלי עוצמה גבוהה, והאחריות הניתנת לטוחנים נעה בין שנתיים לשש שנים.
