שואב האבק האלחוטי הטוב ביותר – מבחן השוואתי

מאת: גיא סחריה

שואבי אבק מגיעים לרוב עם נתון עוצמת השאיבה שנקרא WSP - Watts Suction Power, אך במבחן המציאות התוצאה עלולה להיקבע על פי פרמטרים שונים כגון מבנה השואב, אביזרים ופונקציות נוספות. זו הסיבה שהתמקדנו באיכות ולא בעוצמה. כדי לדעת מי השואב המצטיין בסעיף זה ערכנו מספר בדיקות שלדעתנו מראות באופן הטוב ביותר את יכולתם של השואבים לסלק כמה שיותר לכלוך משטיחים ורצפות.

מבחן האורז
כל השואבים מצוידים במברשות מסתובבות ממונעות שתפקידן לשחרר ולגרוף לכלוכים עקשנים מהשטיח או מהרצפה. כדי לראות את איכות השאיבה התמקדנו בניקיון שטיח שאגי (שעיר) עליו פוזרה באופן אחיד כמות של 150 גרם אורז, ועל השואבים היה לאסוף כמה שיותר גרגירים בזמן קצוב. האורז פוזר לאורך מסלול של כ-1.5 מטר והשואבים נעו בקו ישר במשך 10 שניות. לאחר כל מסלול נמדדה הכמות שהצליח השואב לאסוף.

אחרי השקילה קיבל כל שואב צ'אנס לנקות את שאר הגרגירים בזמן לא קצוב, זאת כדי לקבל אומדן על איכות שלא מדודה בזמן.

מי שזכה במקום הראשון במבחן האורז הוא דגם ה-V8 Absolute של-Dyson. ה-V8 משתמש במברשת ממונעת איכותית ומצליח לגרוף תוך 10 שניות כמות נאה של 138 גרם מתוך 150 גרם. מספר שניות נוספות וכל הגרגירים נאספו בקלות למיכל השואב. לא רחוק ממנו מתברג למקום השני ה-Bosch שהצליח לשאוב 128 גרם אורז ובלי מאמץ מיוחד אסף גם הוא את שאר גרגירי האורז. למקום השלישי הגיע ה-VAX שאסף ב-10 השניות 107 גרם מכובדים אך הצליח בזמן לא מוגבל לאסוף 140 גרם סה"כ. למקומות האחרונים הגיעו ה-Hoover שהצליח ללקט 97 גרם בעשר שניות ו-120 גרם סה"כ ובמקום החמישי נמצא השואב של Midea עם 94 גרם בעשר השניות הראשונות – 114 גרם סה"כ.

מבחן הקמח
עם כל הכבוד לאורז, גרגיריו הגדולים מאפשרים לשואבים מספיק "אחיזה" כדי להתרומם למיכל אך כיצד יגיבו המיכלים והפילטרים כשמדובר בקמח הנוטה לספוח לחות ומאתגר? 

גם כאן לצורך ההוגנות פוזרה כמות מדודה של קמח – 100 גרם, השואבים נשקלו לפני ואחרי האיסוף על משקל בעל רמת דיוק גבוהה. הקמח פוזר על שטיח רגיל ולכל שואב ניתן זמן לא קצוב לשאיבה עד קצה גבול היכולת.

את המבחן התחיל ה-Dyson שהצליח גם כאן להגיע למקום הראשון ולשאוב 136 גרם מתוך 100 הגרם של הקמח. הערניים שבכם יבחינו שמדובר בכמות גבוהה יותר ממה שפיזרנו וזאת כיוון שלמרות שהשטיח לכאורה היה נקי, הדייסון שאב ביעילות לכלוכים נוספים שמצאו את דרכם לשטיח. במקום השני, עם 109 גרם צלח את המבחן ביעילות ה-Bosch – שליקט גם הוא את הכמות המקסימלית מהשטיח, עם תוספת. נוסף לאיכות השאיבה שהרשימה אותנו התרשמנו לטובה מנוחות העבודה עם הבוש – חלוקת המשקל הנכונה שלו הפכה אותו לפייבוריט שלנו או ל"רכב האיסוף" אם תרצו, שאיתו ניקינו לכלוכים שנותרו על המשטחים לאורך המבחן. למקום השלישי שאב את דרכו ה-VAX ששקל 96 גרם יותר לאחר השאיבה - קרוב מאוד לכמות שפוזרה. אחריו במקום הרביעי מתמקם ה-Midea עם 83 גרם בשיא היכולת ולמקום האחרון במקצה הזה הגיע ה-Hoover שאסף 81 גרם קמח סה"כ.

בתום שני המבחנים – האורז והקמח קיבלנו מנצח ברור והוא ה-Dyson V8 – הוא אסף את הלכלוך ביעילות גבוהה יותר מהשאר, עשה זאת בזמן קצר יותר ולא נרתע מהגרגירים המאתגרים ששפכנו בפניו.

כשאנחנו מדברים על שימושיות אנו בוחנים את היכולת של שואבי האבק להתאים למספר רב יותר של פעולות שאיבה - בין אם במבנה השואב ובין אם האביזרים הנלווים.



כשאנחנו מדברים על שימושיות אנו בוחנים את היכולת של שואבי האבק להתאים למספר רב יותר של פעולות שאיבה - בין אם במבנה השואב ובין אם האביזרים הנלווים.

מבחינת השימושיות ונוחות השימוש ה-VAX והדייסון שומרים על מעמדם בפסגה וזאת בגלל העיצוב שמשאיר את יחידת היניקה ביד ולא בגוף השואב. בלחיצת כפתור - שני השואבים, שנראים כאילו ניזונו האחד מהשני מבחינה עיצובית, ניתקים מהאביזרים ומאפשרים המשך שימוש נוח ויעיל. התצורה השונה שלהם מאפשרת להם להגיע למקומות שהשלושה האחרים מתקשים להגיע, בעיקר במקומות צפופים כמו ברכב.
 
בגזרה זו הבוש הוא השואב הכי פחות נוח, אך גם הוא מגיע עם צינור שמאפשר גישה לחללים צפופים ורצועת כתף כך שבשאיבת הרכב ניתן להניח אותו מחוץ לרכב ולשאוב בדומה לשואב ביתי רגיל. ה-Hoover וה-Midea מאפשרים את פירוק יחידת השאיבה והופכים לשואבים ידניים אך עיצובם מקשה על גישה לחללים צפופים. יש לציין שלשניהם יש אביזרים משלימים שמקלים את העבודה, אך כדי לראות תוצאות תהיו חייבים להשתמש באביזרים שמצורפים בערכות.

לעומת שואבי האבק המיושנים אין ספק שנוח הרבה יותר להסתובב ברחבי הבית עם שואב שלא מחובר לחשמל. השואבים הניידים מגיעים כמעט לכל מקום, לא צריך להזיז כבל מצד לצד וההפעלה זמינה ומידית. למרות שכל השואבים במבחן שלנו אלחוטיים, גם ביניהם יש פערי נוחות שנקבעים ע"פ מבנה השואב, משקלו והיכולת שלו לתמרן על השטיח והרצפה.

בחלק הראשון שקלנו את השואבים כאשר כולם "לובשים" את אותה התלבושת – מוט מאריך (בדייסון וב-VAX) ומברשת ממונעת. השואב הקל ביותר היה ה-VAX – במשקל של 2.18 ק"ג בלבד, אחריו ה-Dyson במשקל של 2.61 ק"ג, מידאה - 2.77 ק"ג, Hoover -2.93 ק"ג והכבד שבחבורה היה הבוש – 3.383. למרות הפער המשמעותי, חיסרון המשקל של ה-Bosch אינו מורגש כאשר משתמשים בו ע"ג שטיחים ורצפות. חלוקת המשקל שלו נכונה, מבנה המברשת שלו והמסב שמחבר בינו ובין הגוף, מאפשר ניווט מדויק ונוח בתוך הבית מה שהופך את המשקל לזניח. למרות המשקל הנמוך של ה-VAX היה קשה יותר לנווט איתו ברחבי הבית, זאת בעיקר בגלל שמרבית המשקל שלו נמצא בחלקו העליון. אם עיקר העבודה של שואב האבק שלכם היא בניקיון שטיחים ורצפות – בוש יתאים לעבודה.

בסולם נוחות השימוש הדייסון שמשתמש במסב חכם מהווה גם הוא אופציה נוחה ומאפשר "לרוץ" איתו על גבי שטיחים ורצפות, אחריו נמצאים ה-Hoover וה-Midea שמרגישים די דומים מבחינה מבנית.

ניידים ויעילים ככל שיהיו, תחום אחד בו שואבי אבק לא השתפרו הוא הרעש. שואבי אבק הם מכשירי חשמל רעשנים שיוציאו כל אדם שפוי משלוותו בזמן ההפעלה שלהם.

אם אתם נוהגים לשאוב בזמן שכל המשפחה בסביבה תשמחו לגלות של-Hoover יש כאן יתרון על פני השאר. את מבחן הרעש ערכנו באמצעות אפליקציה לזיהוי רמות דציבלים כאשר הסמארטפון הוחזק במרחק קבוע משואבי האבק ובגובה ראש המשתמש, כשמסלול השאיבה היה קבוע. ה-Hoover הגיע לרמה של 64 דציבלים, מיד אחריו עם 66 דציבלים הגיע ה-Midea, אחריו Bosch ברמה של 69 דציבלים ובשני המקומות האחרונים היו VAX עם 75 דציבלים ו-Dyson עם 76 דציבלים.
 
נתון הרעש מושפע ישירות מעוצמת היניקה וממיקומו הפיזי של המנוע, בשניים האחרונים המיקום נמצא בידו של המשתמש, כלומר גבוה יותר ולכן הרעש מורגש יותר בזמן השימוש.

נכון שמספר האביזרים מעיד לעיתים על רמת השימושיות של השואב, אך יש להבחין בין הכמות ובין האיכות – וכאן דייסון מנצח. אמנם מבחינה מספרית ל-VAX יש את הכמות הגדולה ביותר, אך מבחינת האיכות הדייסון מספק אביזרים שיספקו כל מטרה ובאיכות גבוהה משאר המתחרים.

ערכת האביזרים שלו כוללת שלוש מברשות ממונעות – מברשת רכה לרצפה, מברשת חובטת לשטיחים ועוד מברשת חובטת צרה יותר המיועדת לרהיטים. גם המברשת הקטנה שלהם ממונעת מה שמתבטא ביכולת איסוף לכלוך גבוהה משטיחים ואיזורים צפופים (בדומה לרכב). בשאר השואבים ישנה מברשת ממונעת אחת שמיועדת הן לשטיחים והן לרצפות, ואיתם אביזרי פלסטיק לא ממונעים שמסייעים בשאיבה במקומות שונים.



מבחינה מספרית ל-VAX, המוביל, יש 7 אביזרים (מלבד מעמד הקיר) בהם זרוע גמישה ארוכה, זרוע מתכתית לשאיבת שטיחים ורצפות, מעין מטאטא סיליקון, מברשת גמישה ושתי מברשות קטנות לשאיבה נקודתית (בעיקר לרכב). שאר השואבים כוללים פיה צרה לאזורים צפופים, ומברשת ידנית. ה-Bosch מגיע עם צינור גמיש שניתן לחבר אליו אביזרים משלימים, מה שמאפשר שימוש דומה לשואב ביתי חוטי.

בבסיסו של כל מכשיר נייד ישנה סוללה, ואם זה הבסיס כדאי שהוא יהיה איכותי. ישנם שני סוגים של סוללות בכל השואבים שבדקנו – ניקל-מתכת (NiMH) וליתיום-יון (Li-Ion). מה עדיף? כמעט מכל בחינה סוללות הליתיום עדיפות. יש להן יותר מחזורי טעינה, הן קלות יותר מבחינת משקל והן שומרות על איכות גבוהה יותר לאורך זמן. כמו כן בעבודה מאומצת קל להן לפרוק ולהיטען שוב מחדש. לסוללות הניקל יתרון בעמידות בחום אך כיוון שמדובר בשימוש ביתי לא סביר שיתרון זה יורגש, מלבד זאת עלותן נמוכה יותר.

אך אולי הנקודה החשובה ביותר בסוג הסוללה זה האופי שלה. בשוק הביתי אנחנו פוגשים סוללות ניקל מטאל בעיקר במברגות פשוטות ואלו, אם אי פעם החזקתם אחת יותר משנה, נוטות להפסיק להיטען בשלב מסוים. שכן סוג הסוללה הספציפי הזה ניחן במעין אפקט זיכרון, בכך לא ניתן לטעון את הסוללה עד ל-100% כל פעם אלא תקרת הטעינה צונחת עם כל שימוש. בנוסף הסוללה מאבדת את האנרגיה השמורה בה גם ללא שימוש בשואב. זה אומר שאם המכשיר לא מחובר לחשמל באופן קבוע, הסוללה תמיד תהיה ריקה. כל אלו מחלות שמופיעות לאחר יותר משנה ואינן קיימות בכלל בסוללות ליתיום. שם אורך החיים הוא בין 300-500 מחזורי טעינה מלאים.

אז מי בחרו בסוללות הליתיום ומי בניקל? Midea ו-Hoover בחרו בסוללות המסורתיות יותר – NiMH ואילו דייסון, VAX ובוש בחרו בסוללות הליתיום.

למרות האמור לעיל יש לציין שזמן השאיבה תלוי במספר גורמים עיקריים – עוצמת השאיבה ("טורבו"), שימוש במברשת ממונעת או פסיבית וסוג המשטח ששואבים (רצפה או שטיח), והפערים עשויים להיות משמעותיים. היצרנים מצהירים על זמן עבודה שלרוב שונה מאוד מהמציאות וזאת כיוון שהם בודקים את השואבים תחת תנאים אידיאליים, ללא מברשת ממונעת ששואבת את כוחה מהסוללות ולא במצב העבודה החזק ביותר. הפעלנו את השואבים ברצף, במצב העבודה המקסימלי, עד שאזלו הסוללות.

מי שהגיע למקום הראשון בזמן העבודה הוא השואב של Midea עם זמן עבודה רצוף של 43 דקות, אחריו ישנו שוויון בין VAX ו-Hoover עם זמן עבודה של 26 דקות רצופות, ולבסוף שוויון נוסף בין Dyson ובין Bosch עם זמן העבודה הנמוך ביותר של 15 דקות בלבד. כשמסתכלים על הזמן המוצהר על ידי היצרנים מגלים נתון די רחוק מהמציאות – דייסון מצהירים שלדגם ה-V8 זמן עבודה של עד 40 דקות - אך זמן זה אינו מחשיב את המברשת החשמלית ואת מצב העבודה החזק יותר. פער הזמנים גדל אף יותר אצל Bosch כאשר היצרן מצהיר על זמן עבודה של 60 דקות ובפועל זכינו לכרבע מכך בלבד. Hoover קרובים יותר למציאות כאשר הזמן המוצהר שלהם הינו 30 דקות, 4 דקות יותר ממה שקיבלנו בפועל. VAX מצהירים על זמן פעולה של 24 דקות כשבפועל קיבלנו 26 דקות – נתון טוב יותר מהצהרת היצרן ולבסוף ממידאה לא קיבלנו נתון רשמי אך זמן הפעולה שלהם היה הטוב ביותר.

עם כל הכבוד לבדיקות שלנו, יש חלקיקים קטנים שכל השואבים שלנו ידעו לשאוב ואלו השקלים שיש לנו בכיס. אבל האם יש קשר בין היכולת שלהם לשאוב לכלוך ובין מזומנים? בגדול כן.

בדירוג העלות אנו מעדיפים את השואבים שמגיעים למקומות האחרונים, ולא הראשונים. מי שמוביל את המבחנים ומוביל גם את טבלת המחירים זהו ה-Dyson V8 Absolute. מחירו עומד על 2,800 שקלים מכובדים. למקום השני מגיע בוש במחיר של 1,763 שקלים, אחריו VAX במחיר של 1,690 שקלים, לאחר מכן Midea שעולה 580 שקלים ולבסוף Hoover שנכון לכתיבת שורות אלו מחירו הוא הנמוך בחבורה – 497 שקלים בלבד.

השואב הטוב ביותר בחבורה הוא ללא ספק ה-Dyson V8 Absolute. איכות השאיבה, האביזרים והשימושיות הוכיחה את עצמה מעל השאר, אך המחיר שלו גבוה משמעותית מהמתחרים. מי שידו משגת ומחפש שואב אלחוטי איכותי יקבל את מבוקשו.

לעומתו, תואר השואב האלחוטי המשתלם ביותר הולך למכשיר של VAX. יחס העלות מול התועלת שמקבלים בשואב הבריטי הופך אותו לבחירת הקניה החכמה ביותר.