הקדמה

במרוצת השנים עולם הניקיון המסורתי עבר לא מעט תהפוכות והשינויים הטכנולוגיים שהכו בנו גרמו לבתים רבים ברחבי העולם להחליף את המטאטא הקלאסי בשואב אבק מתקדם, אשר מבטיח להעלים את הלכלוך בניגוב אחד מהיר. שואבי האבק הרובוטיים שצצו בשוק הטכנולוגיה בשנים האחרונות הגדילו לעשות ואף מתיימרים להסיר את הגורם האנושי מהמשוואה ולהעניק לנו עוד שעה פנויה בשבוע או אפילו כמה שעות, למכורי הניקיון שביננו.

המתחרים הם: iLife A6, Xiaomi Mi Robot Vacuum, DirtDevil M608 שמיובא רשמית על ידי רשת באג.

המוצרים שבדקנו בהשוואה זו:

מותג:Xiaomi,
טווח מחירים:800 - 1200 ₪,
סוג השואב:שואב אבק רובוטי,
החל מ- 1,098 ₪
מתוך 43 חנויות
מותג:ILIFE,
טווח מחירים:400 - 800 ₪,
סוג השואב:שואב אבק רובוטי,
החל מ- 760 ₪
מתוך 10 חנויות
מותג:Dirt Devil,
טווח מחירים:800 - 1200 ₪,
סוג השואב:שואב אבק רובוטי,
החל מ- 996 ₪
מתוך 11 חנויות


כמו בכל שוק צומח, גם בקטגוריית הרובוטים התפתח פלח השוק הבינוני, המבטיח להציע חווית שימוש זהה, או לפחות דומה, לזו שמציעות היצרניות הנוצצות והפופולריות יותר, תחת תג מחיר הרבה יותר צנוע ונגיש לצרכן. בדקנו: מי שואב האבק הרובוט המשתלם ביותר עד 1500 שקלים? כדי לענות על התשובה, בחנו לעומק 3 שואבי אבק העומדים ברף המחיר והצבנו בפניהם רצף בדיקות שאמורות לספק את התשובה הנכספת: מי הרובוט המשתלם מכולם? לצורך הסקירה, ראשית ביצענו שני מבחנים אשר אמורים להמחיש את הסיטואציות המוכרות ביותר: מבחן שאיבת אבקה דקה, באמצעות פיזור קמח, ושאיבת לכלוך קשיח, באמצעות פיזור אורז. מלבד אלו, בחנו את נוחות השימוש והתפעול השוטף, עוצמת הרעש, אופציות השליטה השונות, חיי הסוללה ועוד.

אז מיהו שואב האבק הרובוטי המשתלם ביותר, עד 1500 שקלים? התשובה לפניכם.

מבחן ביצועי השאיבה
ערכנו שני מבחנים בסיסיים אשר מטרתם לבחון: כמה טובים ביצועי השואבים בהתמודדות מול המשימות השגרתיות ביותר? במבחן האורז, המדמה פירורים, חלקי בוץ שהשתחלו לבית וכדומה, שפכנו בדיוק 100 גרם אורז על רצפה דמוי פרקט ועל שטיח כותנה עבה יחסית, ובתוך חצי שעה מדדנו כמה גרמים מתוך האורז הצליח הרובוט לשאוב. השוואה דומה בוצעה עם קמח, המדמה אבק המצטבר בכל חדר בית: פיזרנו 100 גרם של קמח לבן ברחבי חדר הניסיון באופן אקראי ובאזורים שונים. לאחר 30 דקות מדדנו כמה גרם הצליח הרובוט לשאוב.

תוצאות מבחן האורז:
ה-DirtDevil סיפק תוצאות מאוד בינוניות עם שאיבת 46 גרם בממוצע. ראשית, גם אחרי חצי שעה לא כל חתיכות האורז נשאבו, ואלו ששואב האבק כן היו איתם במגע, הודפו לחדרים אחרים בבית וגרמו ליותר לכלוך מהמצב ההתחלתי. גם בתום בדיקה, כשהרמנו את השואב, נפלטו עוד המון גרגירים ממברשת הניקוי. תהליך הוצאת המיכל כולל כמה שלבים, מעט מסורבל בתפעולו וכולל החלקת המכסה מלמעלה, בפעולה שלא תמיד עובדת חלק ולא פעם ממש נאבקנו עם מגש הפלסטיק כדי שיחליק בדיוק למקום הנכון וייסגר בבטחה.

ה-iLife סיפק תוצאות מעט יותר הגונות, עם שאיבת 65 גרם אורז בממוצע. גם כאן תופעת הדיפת האורז למקומות אחרים הופיעה, אם כי בשכיחות נמוכה יותר ורוב האורז שהגיע במגע עם הרובוט הצליח להישאב. תהליך הוצאת המיכל פחות מטריחה מה- DirtDevil אבל הריקון שלו לא תמיד נוח ובמקרים של גושי לכלוך גדולים נאלצנו ממש להכות חזק בפח או להשחיל עצם ארוך כדי שכל האבק שהצטבר ייפלט, אחרי שהתאחד למקשה אחת ומזוהמת במיוחד.

במבחן האורז השואב של Xiaomiהרשים מכולם ובתום משך הבדיקה, לא פחות מ-80 גרם בממוצע נשאבו על ידו. האורז שנותר במשטח הבדיקה נדחף לפינות, ולאכזבתנו לא אותר או נאסף, גם כשהובלנו את השואב בדיוק לפינה הבעייתית. כמו שאר הרובוטים, גם ה- Xiaomiניחן בפתחי מברשת בעייתיים, הגורמים לכמות ניכרת מהאורז לעוף החוצה כשמרימים את השואב. הריקון מעט יותר סלחן מהאחרים: פשוט מרימים את מכסה הפלסטיק מלמעלה ושולפים את מיכל הריקון.

מקום שלישי: DirtDevil
מקום שני: iLife
מקום ראשון: Xiaomi

תוצאות מבחן הקמח:
למרבה ההפתעה, כולם בלי יוצא מן הכלל שאבו נפלא את הקמח ובניגוד למבחן הקודם, לא היינו זקוקים למשקל הרגיש כדי להבחין בהבדלים ביניהם – כולם השאירו כמות קמח מינימלית ובתום כל בדיקה, כשטאטאנו את המשטח לבדיקה חדשה, כמעט תמיד נותרה לנו ביעה כמות מזערית של קמח, שסיפקה אותנו מאוד והוכיחה שיש על מי לסמוך כשמדובר בניקוי אבק טיפוסי שמצטבר ברחבי הבית.



באשר לתוצאות בפועל, במבחן הקמח ה-iLife וה-DirtDevil הפתיעו לטובה עם שאיבת מהירה וחלקה, ללא צורך בחזרתיות על אותו מקום שוב ושוב, עד לקרצוף המקום. מבין שניהם נחלק את השבחים ל-DirtDevil, אשר במסגרת אותה קוביית בדיקה, הצליח לשאוב את כל האבק בזמן הקצר ביותר. גם ה-iLife היה מעולה, עם מלאכת הברשה מהירה ונקייה אך פספוסים קלים בנקודות מאתגרות, כמו פינות בלתי אפשריות או האזורים הבעייתיים שבין שטיח הכותנה לרצפה, אם כי פינוי מראש של השטיח אמור למנוע את זה. לעומתם, ה-Xiaomi היה טוב מאוד אבל לא מצוין, שהיה זקוק לכמה חזרות באותה נקודה כדי לצחצח ממש את האזור, גם אם בסופו של דבר הוא סיים את המשימה הרבה לפני 30 הדקות שעמדו לרשותו.

מקום שלישי: Xiaomi
מקום שני: iLife
מקום ראשון: DirtDevil

מבחן הניווט והמכשולים
בהגדרה רשמית, ה-iLife וה-DirtDevil נחשבים לרובוטים "טיפשים", כיאה לטווח המחירים בו הם מוצעים. אין להם מערכת מיפוי מסודרת שמתווה את השטח בחוכמה ויודעת מאילו אזורים להימנע בפעולה הבאה. פעולתן גם לא יסודית: החלל נסרק ומתנקה בו זמנית. המשמעות ברורה - כיסוי השטח המלא של החדר אורך זמן רב ומטלת הניקיון הופכת לפחות יעילה בצורה משמעותית מהשואבים ה"חכמים", המתמצאים במרחב ולומדים את השטח. בניגוד אליהם, ה- Xiaomi נחשב לרובוט "חכם", אשר מסוגל לסרוק את השטח, לזכור את תוואי הדרך ולהימנע מלהגיע לאותם אזורים בעייתים בהם נתקל, בשימוש הבא שלו.



כל הרובוטים אובזרו בטכנולוגיה למניעת התנגשויות כזו או אחרת, אבל קשה לומר שאצל כולם המנגנון עובד חלק. ב-iLife למשל לא תיעדנו יותר מדי היתקלויות אבל היו מקרים של התנגשות חסרת מעצורים בכורסה שאי אפשר לפספס והתרחשה יותר מדי פעמים באותן 5 דקות. ה-DirtDevil הוא מתנגש קירות סדרתי ובכלל, כל עצם שעמד בדרכו ראה את הפגוש של הרובוט די מהר. מלך הניווט והמכשולים הוא ללא עוררין ה-Xiaomi: הוא חוזר לעמדת העגינה בסדר מופתי, וגם כשבכוונה שיבשנו את מסלול החזרה שלו עם שני עצמים גדולים שלא הופיעו קודם לכן, הוא התנגש בהם קלות אבל תוך רגע מצא נתיב פנוי ועקף אותם באלגנטיות מפתיעה.



באשר למשטחים יותר מאתגרים כמו שטיחים מסוגים שונים, קיבלו תוצאות נורא הפכפכות מכולם. ה-iLife למשל לא תמיד הצליח לטפס על שטיח הכותנה, וכשזה כן קרה, הוא אותת תוך שניות על סימני מצוקה כי חלקים מהשטיח נתקעו בתוכו ומנעו ממנו להתקדם. ה- DirtDevil מצדו פשוט "דרס" את השטיח וגרף איתו את שאריות הקצה, בעודו מותיר כמובן אזורים שלא נשאבו. גם ה- Xiaomi גם התגלה בחולשתו ולא פעם נתקע בשולי השטיח – מה שהפך את שטיח הכותנה שלנו לאחד המבחנים הבודדים בהם כל שואבי האבק כשלו בצורה כזו או אחרת. ההיתקעות בפרנז'ים היא אימת רוב שואבי האבק הרובוטיים וכך מתגלה שגם בפלח השוק הנמוך יותר המצב לא שונה – לידיעת בעלי שטיחים רבים ברחבי הבית.

ב-iLife וב-DirtDevil קיבלנו בקופסא גם קיר ווירטואלי, מעין מגדלון המאפשר להציבו ברחבי הבית, אשר ישדר לשואב מהם גבולות הגזרה שלו ואיזה אזור עליו לא לחצות. ברוב המקרים מגדלי האינפרא אדום עבדו היטב – מיד כשהגיעו הרובוטים לגבולות האזור התחום, הם עצרו ברגע, הסתובבו במקומם וחזרו לנתיב המותר להם. ה-iLife נטה לזיופים קלים ולפחות פעמיים ראינו שהוא פשוט התעלם לחלוטין מהגבול שהצבנו בפניו ונכנס לחדר המוגבל באין מפריע. ב-DirtDevil ניתן גם להקים "גדר חכמה", מצב בו הרובוט מורשה לחצות את גדר האור רק לאחר שהחדר בו הוא מוקם לראשונה נוקה לחלוטין.



ב-Xiaomi נעדר תוסף הקיר הוירטואלי, אם כי ניתן לרכוש בנוסף מעין סרט מגנטי המונע מהשואב להגיע למקומות שנבקש ממנו. בנוסף, מאחר ודרך האפליקציה הייעודית ניתן להגדיר חדרים ואזורי ניקיון, קיים מעין קיר וירטואלי, גם אם הוא דורש הגדרה מראש ולא קל ופשוט לשימוש כמו הנחת מגדלון.

מקום שלישי: iLife
מקום שני: DirtDevil
מקום ראשון: Xiaomi

מבחן הרעש
ה-iLifeהוא השקט שבחבורה והיחיד שלא תבע מאתנו להרכיב אוזניות, כשניסינו ליהנות מסדרה בסלון. קיימת איזושהי אטימות נעימה שמפחיתה משמעותית את נהימות המנוע והופכת את הרעשים לנסבלים מבין כולם. עוצמת הרעש של Xiaomi די סבירה, אם כי לא נוחה לאוזן ולא נעים להיות באותו חדר בו השואב פועל, מה גם שלעיתים הבחנו במעין "רעשי פלסטיק" שבקעו רנדומלית מהגלגלים, כך שהרעש לא מונוטוני ומאוד מקשה להתרגל אליו. ה- DirtDevil גם רחוק מלהיות שקט, בנוסף לעובדה שהוא משמיע רעשי פלסטיק איומים שמתחככים אחד בשני ולא מאפשרים להיות באותו חדר יחד איתו.

מקום שלישי: DirtDevil
מקום שני: Xiaomi
מקום ראשון: iLife

מבחן השליטה מרחוק
אל ה-iLife וה- DirtDevil צורפו שלטים די בסיסיים ביכולותיהם. כיאה למחירם, לא תמצאו כאן אפליקציה הנתמכת באמצעות סמארטפון וגם יכולות הניווט והתכונות המתקדמות שלהם מאוד מוגבלות. ב-DirtDevil ניתן לנווט ידנית עם מקשי החצים, לבחור את כיוון השאיבה, להעדיף את קצב הניקוי (טורבו/שקט), לתזמן מחזורי ניקוי אשר יגרמו לרובוט לנקות בשעה זהה בכל יום ועוד כמה פונקציות נחמדות שמקלות על השימוש השוטף. גם השלט של ה- iLifeמציג תכונות דומות: ניתן לתזמן את שעות הפעילות, להתמקד באזור ספציפי עד לניקיונו המוחלט ואף לשלוט בצורה ידנית על השואב, אם כי מדובר בפעולה מאוד מסורבלת ומאוד מהר גילינו שבשני הרובוטים עדיף להשאיר את ההיגוי בידי הרובוט ולא לבזבז זמן על שליטה ידנית.



המפתיע כאן הוא ה-Xiaomi, עם יכולות שליטה מרחוק שהשאירו אבק למתחריו (no pun intended) ולא פחות, יכולות אף לאתגר את נוחות השליטה מרחוק של שואבי האבק הרובוטיים הכפולים ממנו במחיר. תהליך ההתחברות מתבצע באמצעות אפליקציה ייעודית, המשדרת את סטטוס השאוב לסלולרי ומציגה בצורה יעילה ונוחה את אחוזי הסוללה, משך השימוש, מצב השאיבה, שטח השאיבה שכבר כוסה, וכן מאפשר לחזור לתחנת העגינה, להוריד עדכוני קושחה ועוד. מרשים לגלות מגוון כה עשיר של אפשרויות תפעול באמצעות הסמארטפון, פי כמה כשמתחשבים במחירו ובהיצע התכונות הצנוע של מתחרותיו באותה קטגוריה. הבעיה היחידה שהרסה את החגיגה ומנעה מהרובוט של Xiaomi את הציון המושלם במבחן זה היא ההתחברות הראשונית הבלתי אפשרית - קצרה היריעה מלתאר את כמות המהלכים שביצענו כדי לחבר את הטלפון לשואב האבק, ולו בשל כך נותרנו עם תחושת פספס קלה. נסיינים אחרים שהשתמשו בשואב סיפרו לנו על התממשקות מהירה בהרבה, אם כי חשוב לציין שהחוויה האישית שלנו לא הייתה קלה כלל ולא מן הנמנע שהיא תופיע בקרב משתמשים נוספים. בנוסף, בתים עם קליטת אינטרנט חלשה בצד השני של הבית יגלו קשיים מול האפליקציה, שלא תמיד הצליחה לקלוט את השואב והתקשתה לא אחת לדווח על הנתונים בזמן אמת.

מקום שלישי: DirtDevil
מקום שני: iLife
מקום ראשון: Xiaomi

מבחן התפעול והתחזוקה
עד כמה קל ופשוט לתפעל את הרובוט ולשמור על תחזוקה מינימלית הולמת שלא תגרום לרובוט לאבד מיעילותו תוך זמן קצר? במבחן זה בדקנו את רמת התפעול הבסיסי המצופה מהמשתמש וכן הערכנו את מיכל הלכלוך, כלומר עד כמה מסורבלת או פשוטה מלאכת ריקון המיכל וכמה גדולה הקיבולת שלו לעומת המתחרות.

נתחיל מהסוף: תהליך ריקון הלכלוך ב- DirtDevil הוא ככל הנראה המסורבל מכולם. נדרשת פתיחה של כמה תאים, על בסיס פלסטיק שמרגיש מאוד זול ופשוט, וגם הקיבולת לא גדולה במיוחד. מה- iLife יותר התרשמנו, עם שליפה קלילה של תא האחסון מצד גוף הרובוט, אם כי היינו שמחים לקיבולת גדולה יותר ושלא נידרש לרוקן את האבק מדי 2-3 הפעלות. בדומה ל-DirtDevil, גם מיכל האיסוף ב- Xiaomi נמצא בראש המכשיר ובדומה ל-iLife, השליפה מהירה מאוד ונראית קשיחה דייה כדי לא לחשוש משימוש יתר. משום קיבולת מיכל גדולה משל iLife (בערך 20% יותר) וקלילות מרבית בהוצאת הלכלוך, הרובוט של Xiaomi מוביל באגף התחזוקה השוטפת וקלות ריקון המיכל.



באשר לתפעול, פרט ל-Xiaomi המציע תכונות מתקדמות, כל השואבים מאוד קלים לתפעול וברוב המקרים לחיצה קלה על כפתור ההפעלה תגרום לרובוט להתחיל לסרוק את הבית ולשאוב את האבק. כאמור, Xiaomi נהנית מאינטגרציה עם אפליקציה לנייד, כך שמשימת התפעול מורכבת פי כמה, לטוב ולרע: משתמשים שמעדיפים פשטות מקסימלית, קרוב לוודאי שלא יתחברו לפונקציות המשוכללות של Xiaomi, היותו מגיע ללא שלט ודורש התממשקות לסמארטפון כדי להיחשף לתכונות המתקדמות שלו. משתמשים פחות מתקדמים, שמעדיפים לסמוך על שואב האבק ולא לחוצים בזמן, יעדיפו מן הסתם את הרובוטים ה"טיפשים".

מקום שלישי: DirtDevil
מקום שני: iLife
מקום ראשון: Xiaomi

חיי סוללה
כשמגיעים למבחן חיי הסוללה, נרצה לבדוק כמה מסוגל הרובוט לשאוב בטרם ייאלץ לחזור לתחנת העגינה שלו, וכמה זמן תובעת הסוללה בכדי להתמלא, בטרם תצא לסבב ניקיון נוסף. באשר לנתונים הטכניים, כל השואבים דרשו בין 4-5 שעות זמן טעינה עד ל-100% סוללה. לעומת זאת, זמני פעולת הניקיון חשפו את החזקים והחלשים מבין הרובוטים.



זמן העבודה החלש מכולם היה של ה-DirtDevil, עם שעת פעילות בממוצע, בסופה הוא נאלץ לחזור לתחת העגינה, פעולה שגם לא תמיד התרחשה בהצלחה רבה ולפחות פעמיים נאלצנו לקחת אותו פיזית לטעינה, אחרי שהוא כשל למצוא את ביתו. ה- iLifeכבר הציע זמני פעילות עדיפים בהרבה, עם 3 שעות של שאיבה אך בדומה לדגם הקודם, גם כאן תיעדנו אינסוף התרוצצויות ברחבי החדרים, עד שהצליח למצוא את תחנת העגינה, ברוב המקרים. הרובוט של Xiaomi היה עם ידו על העליונה במבחן זה: כשהוא נותר ללא סוללה, הוא חזר במסודר לתחנת העגינה ובסיום הטעינה המלאה, ידע לחזור בדיוק לנקודה ממנה הפסיק – והמשיך ישירות ממנה. אמנם זמן הפעילות הממוצע שלו נמוך משל ה- iLife ועומד על שעתיים וחצי בערך, אם כי תכונת החזרה למקום ממנו הוא עזב נפלאה ומפצה על זמני פעילות טיפה פחות מיטביים.

מקום שלישי: DirtDevil
מקום שני: iLife
מקום ראשון: Xiaomi



בשורה התחתונה
מקום שלישי: DirtDevil
זמן הפעולה הקצר אכזב, מלאכת ניקוי האורז הייתה החלשה מכולם והיינו שמחים גם למיכל גדול וקליל יותר לריקון. למרות זאת, תחת תג המחיר שהוא מוצע, חשוב לציין שה- DirtDevilהוא רובוט שכן מספק את מה שהוא מבטיח: שאיבת אבק בצורה רנדומלית ברחבי הבית. כמה בעיות מנעו ממנו לקטוף את המקום השני, שנחטף בפער מזערי על ידי שואב אבק שהעניק תמורה גבוהה יותר בעבור המחיר.



מקום שני: iLife
גם אצל סגן המנצח תמצאו שאיבה רנדומלית ברחבי הבית, אם כי כזו שמבוצעת באלגנטיות וביעילות רבה יותר. בזכות זמני פעולה מצטיינים, עוצמת שאיבה מספקת ושקט מופתי לעומת מתחריו, הרובוט של iLifeמציע אלטרנטיבה מצוינת שאפילו תחזיר לכם עודף מ-1,200 שקלים.



מקום ראשון: Xiaomi
קחו בחשבון שמכשירים שמיובאים אישית מחו"ל לא מקבלים שירות מהמעבדות הרשמיות בישראל, כך שקחו בחשבון שאם תצטרכו לתקן את המכשיר מסיבה כלשהי, תאלצו לשלם למעבדה פרטית.

עם זאת, מלאכת הניקיון מתבצעת היטב, התפעול קל יחסית וכמות האופציות העומדות לרשות המשתמש מגוונת. גם מלאכת ריקון המיכל הייתה לטעמנו ואילולא התסכול בעת ההפעלה הראשונית, ה-Xiaomi היה מקבל את הציון המושלם באגף נוחות השימוש. למרות שספציפית במבחן ניקוי האבק הוא לא כיכב כמו מתחריו, במקרה של Xiaomi השלם גדול מסך חלקיו ובסופו של יום מדובר ברובוט פנטסטי המכיל סך פונקציות וסט כישורים כה משוכלל ויעיל שהופך את ה- Mi Robot Vacuum לעסקה המשתלמת ביותר מבין מתחריו.

להשוואת מחירי המוצרים שבדקנו:

מותג:Xiaomi,
טווח מחירים:800 - 1200 ₪,
סוג השואב:שואב אבק רובוטי,
החל מ- 1,098 ₪
מתוך 43 חנויות
מותג:ILIFE,
טווח מחירים:400 - 800 ₪,
סוג השואב:שואב אבק רובוטי,
החל מ- 760 ₪
מתוך 10 חנויות
מותג:Dirt Devil,
טווח מחירים:800 - 1200 ₪,
סוג השואב:שואב אבק רובוטי,
החל מ- 996 ₪
מתוך 11 חנויות