המסך בגודל 23.8 אינץ', מכיל פאנל LED VA המציג תמונה ברזולוציה מקסימלית של 1920x1080 פיקסלים, בהירות המסך המקסימלית היא 350cd/m² ודיוק הצבע שלו עומד על 93% מתקן DCI-P3. לגיימרים שביניכם, הנתונים החשובים הם זמן התגובה הנמוך - 1ms וקצב ריענון מקסימלי של 144Hz שאמורים לספק חווית משחק הרבה יותר חלקה ממסכי 60Hz השכיחים, בטח עם זמן תגובה שנחשב למהיר פי 5 מהתגובתיות של מסך 5ms משרדי סטנדרטי. ב-AOC מנצלים את יתרונות פאנל ה-VA ומספקים יחס ניגודיות גבוה של 1:4,000, להפרדה ברורה יותר בין הלבן לשחור שאידיאלית לצפייה בסרטים או בזמן משחק.
התחלנו לעבוד עם ה-G2490VXA בכמה ימים משרדיים; כתבנו טקסטים ארוכים, שוטטנו ברשתות חברתיות וקינחנו בעבודות גרפיות בפוטושופ. השחורים מלאים, הבהירות שמסנוורת (רוב הזמן הסתדרנו בקלות עם 70% בוהק) והצבעים מספיק מלאים וחיים, פי כמה לעומת פאנל TN שגם טיפוסי לגיימינג, מספיק כדי שנרגיש בטוח להמשיך לערוך איתו עבודות גרפיות קלות, אם כי בעבודת דיוק מקצועית כמו עריכת תמונות ועבודות דפוס, קשה לתת מאבק לפאנל IPS. זוויות הצפייה די גמישות ורק במעלות חדות במיוחד (בערך 160 מעלות והלאה) הצבעים מתחילים להחוויר ולספק תמונה שאי אפשר לצפות בה. כמו במסכי גיימינג אחרים, בתפריט המובנה במסך ניתן להדליק תמיכה ב-sRGB למען צבעים תואמים יותר למקור והפעלת ה-HDR (טווח דינמי רחב), עם הבדלים מינוריים שעבורנו לא הרשימו בהבדל גדול מדי.
עוברים לגיימינג: על הנייר המסך מתיימר לתמוך ב-Adaptive-Sync, עם תמיכה ב-FreeSync של חברת AMD, אותה תכונה שמסנכרנת בין קצב ריענון של המסך לקצב הריענון שבכרטיס המסך שבמחשב. למרות שאין תמיכה רשמית בטכנולוגיית G-SYNC של החברה המתחרה Nvidia, ב-AOC טוענים שה-Adaptive-Sync שלהם מתכתב גם עם כרטיסי מסך של Nvidia. מצד Nvidia אין שום הכרה במסך ועל הנייר הוא לא G-SYNC Compatible, אם כי דרך האשף של Nvidia Control Panel כן הצלחנו כביכול להפעיל את ה-G-SYNC. במבחן התוצאה לא ראינו את הריצודים הטיפוסיים שנובעים מאי-סנכרון בין שני הרכיבים שתוארו לעיל, כך שגם אם תאורטית כל הסימנים מראים שמסך ה-G2490VXA ו-Nvidia "לא מדברים ביניהם", בשטח לא חווינו שום בעיות.
לצערנו מתופעת ה-Ghosting קשה להימנע ומריחות אלמנטים מהירים ניכרות מאוד. שלושה מצבי overdrive זמינים לבחירה כדי לשפר את זמן התגובה במסך, אלא שתכונתם מוגבלת: ההבדל בין הרמה הראשונה (Weak) לשנייה (Medium) מינורי, והעוצמה הגבוהה ביותר (Strong), היא היחידה שעוד איכשהו "תורמת למאבק". אופציית MBR גם זמינה, המשמשת לדיכוי אפקט ה- Motion Blur שמגיע בלא מעט משחקים, המספק חוויה ריאליסטית יותר על ידי טשטוש מהיר של תנועות חדות. הטיפול באפקט לא אידיאלי במיוחד ועדיין משאיר אחריו המון עקבות של ghosting. בהתחשב בעובדה שברוב הכותרים אפשר פשוט לבטל ידנית את האפקט, אין סיבה הגיונית להפעיל את תכונת ה-MBR. חיסרון נוסף: הפעלת MBR מחייבת לבטל את ה-Adaptive-Sync, לא משהו שהתלהבנו לעשות.
מעבר לכך, קשה להתלונן וחווית המשחק רחוקה מלהיות רעה: קצב הריענון הגבוה יורגש מאוד בקרב משתמשים שעוברים ל- G2490VXA ממסך 60Hz ומצבי הגיימינג הייעודיים המובנים במסך שמשנים את פרופיל התמונה ביחס לז'אנר המשחקי מביאים לשיפורי תמונה חדים ואידיאליים עבור כותרי משחק שונים. החדשות הטובות גם מגיעות מכיוון הפאנל: פאנל TN נוטה לפגום דרמטית באיכות הצבעים וגווני התמונה נוטים להיראות דהויים וחסרי חיים. היתרון המורגש בפאנל VA כמו במסך הזה שלפנינו הוא טווח שחורים נאה ששימושי במיוחד במשחקי צללים ושאר כותרים שאופיים מקדש את החשיכה.
הרזולוציה קובעת את מידת חדות התמונה ואת רמת הפירוט שלה, והיא נמדדת במספר הפיקסלים שמרכיבים את התמונה השלמה. הפיקסלים הם נקודות זעירות המסודרות לאורך ולרוחב התמונה או מסך התצוגה. ניתן אמנם לשנות את הרזולוציה דרך מערכת ההפעלה, אך לכל מסך ישנה הרזולוציה הטבעית שלו בה הוא נראה במיטבו ורצוי לבחור בה. כדאי לזכור עם זאת שרזולוציה גבוהה במסך גדול פרושה גודל טקסט קטן, לכן מי שמעוניין בתצוגה גדולה מאוד יבחר ברזולוציה יחסית נמוכה, או במסך פחות גדול שמסתפק ברזולוציה נמוכה.גיימרים שמעוניינים לשחק במשחקים כבדים עם רזולוציות גבוהות יזדקקו גם לכרטיס גרפי חזק שיוכל לתמוך ברזולוציות אלו.
האלמנט הקטן ביותר בתמונה המהווה את יחידת המדידה של הרזולוציה. כל תמונה או מסך תצוגה מורכבים ממספר מסוים של פיקסלים המסודרים בקווים לרוחב ולאורך. ככל שמספר הפיקסלים גבוה יותר, התמונה תהיה חדה ומפורטת יותר.
עוצמת הבהירות שהמסך יכול להפיק. ככל שהבהירות גבוהה יותר התמונה תיראה צלולה וברורה יותר, וככל שהחדר מואר והמרחק מהמסך גדול יותר, דרושה בהירות גבוהה יותר כדי להציג תמונה איכותית. הבהירות נמדדת ביחידות Cd/m2 (מספר נרות פזורים למטר רבוע. נקרא גם Nits קנדלה). הטווחים הנפוצים נעים בין 200 ל-500 Cd/m2. לשימוש בסיסי כגון גלישה ברשת, עבודה עם יישומי אופיס וכדומה, תספיק בהירות של 250-200 Cd/m2. למשחקים ולצפייה בסרטים וכן בתאורה סביבתית גבוהה, תתאים בהירות של 500 Cd/m2 או יותר.
הזמן שלוקח לפיקסל במסך LCD לשנות את הצבע משחור מלא ללבן מלא ובחזרה לשחור, והוא נמדד באלפיות שנייה (ms). לעתים רבות נמדד זמן התגובה מאפור לאפור, מה שמשקף זמן תגובה מהיר יתר אך פחות מדויק. זמן תגובה אטי גורם לצבעים להימרח וליצור מעין שובל בתמונה בסצנות מהירות.
ככל שזמן התגובה קצר יותר כך התמונה תראה חלקה יותר. זמני תגובה במסך LCD נעים בטווחים עיקריים של 8-2ms. מסכים עם זמן תגובה קצר במיוחד של 2ms מתאימים בעיקר לגיימרים.
היחס בין הלבן הבהיר ביותר לבין השחור הכהה ביותר שהמסך מפיק. ככל שיחס הניגודיות גבוה יותר, הגוונים הכהים בתמונה יהיו מפורטים וברורים יותר והצבעים נאמנים יותר למקור. תכונה זו חשובה בעיקר לצפייה בסרטים ולמשחקים.
יחסי ניגודיות נפוצים נעים בין 1:400 ל-1:1000. במידה שהשימוש במחשב הוא ב-Word וביישומים פשוטים אחרים, יחס ניגודיות של 1:400 עד 1:800 יספיק. לצפייה בסרטים, למשחקים ולעבודה עם תוכנות גרפיקה מתקדמות רצוי לבחור ביחס ניגודיות של 1:1000 ויותר.
עוצמת הבהירות שהמסך יכול להפיק. ככל שהבהירות גבוהה יותר התמונה תיראה צלולה וברורה יותר, וככל שהחדר מואר והמרחק מהמסך גדול יותר, דרושה בהירות גבוהה יותר כדי להציג תמונה איכותית. הבהירות נמדדת ביחידות Cd/m2 (מספר נרות פזורים למטר רבוע. נקרא גם Nits קנדלה). הטווחים הנפוצים נעים בין 200 ל-500 Cd/m2. לשימוש בסיסי כגון גלישה ברשת, עבודה עם יישומי אופיס וכדומה, תספיק בהירות של 250-200 Cd/m2. למשחקים ולצפייה בסרטים וכן בתאורה סביבתית גבוהה, תתאים בהירות של 500 Cd/m2 או יותר.
סוג פאנל למסך LCD. מסכים עם פאנל כזה הם איכותיים במיוחד והיקרים ביותר. הם מציגים זויות צפייה מעולות ודיוק צבע אופטימלי, ומתאימים לגרפיקאים מקצועיים שזקוקים לטוב ביותר. זמן התגובה שלהם לא מהיר כמו האחרים, אך מסכים כאלה לא נועדו מלכתחילה למשחק ווידיאו (למרות שהם יכולים להתמודד היטב גם איתם).