חברת שירותי הטלוויזיה בלוויין יס הודיעה הבוקר כי החליטה לעבור לשירותי טלוויזיה מבוססי רשת ולסיים את עידן שידורי הלוויין בישראל, אותו החלה ביולי 2000.




החברה ציינה כי המעבר משידורי לוויין לשידורים באמצעות האינטרנט הוא "הליך הדרגתי ארוך-טווח הצפוי להתפרס על פני מספר שנים". בהודעה לבורסה צוין כי בשיקולי החברה נמנים "ירידת חסמי כניסה", וה"רישוי במסגרתו פועלת די.בי.אס" – שני ניסוחים שרומזים כנראה לכך ששירותי הטלוויזיה האינטרנטיים, בניגוד ליס והוט בעלות התשתית העצמאית, אינם מחויבים על ידי הרגולציה בישראל להוציא מיליוני שקלים מדי שנה על הפקת תכני מקור, המהווים חלק ניכר מהוצאות יס, יחד עם תחזוק תשתית הלוויין היקרה.

קראו את מבחן שירותי הטלוויזיה >>

כל הדרכים (לצפות בטלוויזיה) מובילות לרשת

המהלך של יס מהווה חותמת לכך שעתיד הצפייה בטלוויזיה הוא דרך רשת האינטרנט – בין אם בטלוויזיות חכמות ובין אם על ידי חיבור סטרימרים – מקלטים המחוברים לרשת – לטלוויזיות פחות חכמות.

כבר היום מציעה יס את שירות הטלוויזיה האינטרנטית הזול בישראל – StingTV, שמחירו בין 29 שקל לחודש לחבילה הבסיסית ביותר, הכוללת ערוצים בודדים ותכני VOD מקטגוריית המדע והטבע, ועד 234 שקל לחודש אם מוסיפים את כל ערוצי הספורט של ספורט5, ספורט1 ו-One.



מי שמוכן לשלם יותר יכול לקבל את Partner TV, שמחירו החל מ-69 שקל לחודש ועד 128 אם בוחרים בממיר של אפל ומוסיפים את חבילת ערוצי ספורט5. כדי למשוך לקוחות מציעה פרטנר מנוי חינם לנטפליקס למשך 6 חודשים. לפי דו"ח של החברה מנובמבר 2018 הוא הגיעה כבר ל-118,000 מנויים לשירות, מעט יותר משנה לאחר ההשקה.

הוט מציעה שני שירותים: רמי לוי TV, המשווק על ידי רשת הסופרמרקטים של איש העסקים הירושלמי, ו-Next TV. שני השירותים מציעים עשרות ערוצים ומאות סרטים וסדרות ב-VOD, כאשר המחיר בהוט הוא 99 שקל לחודש ואצל רמי לוי מוצעת החבילה תמורת 89 שקל לחודש.

השירות הפופולארי ביותר, וזה שפתח את עידן הטלוויזיה האינטרנטית בישראל, הוא סלקום TV, שתמורת 99 שקל לחודש מציע עשרות ערוצים ומאגר VOD עצום, כמו כן אפשרות להוסיף בתשלום את ערוצי ספורט5, ערוצי ספורט1, ערוצים ברוסית או ערוצים למבוגרים. לשירות שהושק בדצמבר 2014, יש כבר יותר מ-200,000 מנויים.



מלבד השירותים המקומיים, מוצעים לישראלים גם שני שירותי VOD בינלאומיים ללא ערוצים חיים: Netflix, שמחירה בארץ 29.90 עד 59.90 שקל לחודש, ו-Amazon Prime Video שמחירו 6 דולר (כ-21.5 שקל) לחודש (עם ניסיון חינם ועוד 6 חודשים ב-3 דולר לחודש), אך ההיצע בו עבור הקהל הישראלי צנוע מאוד.

למי שכלל אינו רוצה לשלם דמי מנוי עבור צפייה בטלוויזיה קיימת גם האפשרות ההפוכה – ערוצים ישראלים חיים ללא VOD. מערך עידן פלוס שמפעילה הרשות השנייה מציע את ערוצים 11 (כאן), 12 (קשת), 13 רשת), 20, 23 (כאן חינוכית), 24 (מוסיקה), 33 (המזרח התיכון) ו-99 (הכנסת). ניתן לקלוט אותם בעזרת רכישה חד פעמית של ממיר DVB-T2 שמחירו מתחיל מעט מעל 100 שקלים, אך הוא גם משולב ברוב הטלוויזיות הנמכרות כיום בישראל. אמנם, לא בכל בית השירות נקלט באופן מיטבי, אך ניתן לקנות אנטנות פנימיות או חיצוניות במחיר שבין כמה עשרות לקצת יותר מ-100 שקל, שאמורות לאפשר לקלוט את השירות ברוב שטחי המדינה. עם זאת, בממשלה האחרונה החלו דיונים במטרה להביא גם את מערך עידן פלוס לאינטרנט.