החום כבר כאן ואיתו ענני האבק ואלרגיות הקיץ. אחת הדרכים להקל עליהן היא לשמור על הבית נקי מאבק ובשביל זה כדאי להצטייד בשואב אבק אלחוטי. לקחנו חמישה דגמים בולטים ובדקנו את איכות השאיבה, חיי הסוללה ונוחות השימוש. אז מי מהם הוא הטוב ביותר?

הדגמים המשתתפים במבחן הם:

במבחן שכנראה החשוב ביותר לרוב המשתמשים, בדקנו איך השואבים מתמודדים עם 100 גרם קמח המדמה אבק ו-100 גרם אורז המדמה אבק קשה, פירורים ולכלוכים עקשניים יותר. כל הבדיקות נערכו על אותו משטח (רצפת קרמיקה) וכל מיכל איסוף נמדד פעמיים: טרם הבדיקה ולאחר שאיבת האזור הנדגם.

השואב של Roborock שאב את כל הקמח נהדר בעוצמת השאיבה הבינונית; מעבר מהיר בודד על פס הקמח שהצבנו בפניו שאב את רובו המוחץ של הקמח, עם כמה חזרות קלות ובהרמת החובט, לא עף שום קמח החוצה. ה-Shark ביצע עבודה יותר טובה ובאותה עוצמת שאיבה נדרשנו לבצע פחות חזרות כדי לאסוף את כל הקמח. גם ה-Roidmi הרשים ובמעבר חד ומהיר הוא בקושי השאיר עקבות של קמח. מעבר נוסף בוצע רק כדי להפוך את המשימה למושלמת. ב-Xiaomi סמכנו על המצב האוטומטי שיידע באיזו עוצמת שאיבה להשתמש ולא התאכזבנו: רוב הקמח נשאב ונדרשו עוד כמה חזרות בודדות כדי להבריק את הרצפה. אצל Dyson קיבלנו את התוצאות הכי טובות: גם בשאיבה החלשה ביותר (ECO) קיבלנו ביצועים מעולים שהתבטאו בשאיבה חלקה ומלאה ועם אפס חזרות באיזור שבו פוזר הקמח.

השואב של Roborock שאב את רוב האורז אבל נותרו כמה גרגירים סוררים שהועפו תוך כדי עבודה למקומות רחוקים מהמסלול שייעדנו עבור המכשיר. גילינו גם שתנועה לאחור עם השואב הרבה פחות אפקטיבית מאשר תנועת קדימה והמון חתיכות אורז התעקשו לא להישאב. בדומה אליו, גם ה-Shark לא התלהב מהניסיון שלנו לגרוף את האורז בתנועת שאיבה לאחור והיה אפקטיבי הרבה יותר רק כשהתקדמנו עם השואב.

בניגוד ל-Roborock, ה-Shark לא העיף אורז לצדדים ושמר על מיקום הגרגירים הבודדים שלא הצליחו להישאב בניסיון הראשון. בדומה ל-Roborock, השואב של Roidmi חשף נטייה לדחוף כמה חתיכות אורז מאזור השאיבה שלו, אבל אחרי מעבר נוסף הוא שאב את כל החתיכות, כך שבמבחן זה הוא הצליח יותר. ב-Xiaomi אמנם האורז לא עף לצדדים, אבל היו כמה חתיכות שלא נשאבו במעבר הראשון ורק בתום הניסיון השלישי כל האורז נשאב. גם במבחן האורז ה-Dyson הרשים מכולם בביצועי השאיבה: במעבר בודד הרוב המוחץ של האורז נשאב ורק בודדים טיפה הועפו הצידה בתהליך. בעוצמת השאיבה המקסימלית התוצאות כבר כמעט מושלמות.

בחנו את ביצועי השואבים עם כמויות מדודות של אורז וסוכר, בשאיבה עם ראש הטורק של דייסון על גבי השטיח הביצועים היו לא טובים - הוא התקשה לאסוף את האורז ונטה לפזר אותם תוך כדי נסיעה. דווקא כשעברנו לראש הפלאפי, שמיועד עקרונית לרצפות, הוא שאב את הכל בקלילות ובלי לפזר דבר. השואב של שיאומי הצליח לא רע במבחן האורז ושאב כראוי וללא חזרות מרובות. השארק ביצע את העבודה היטב על שטיח מקיר לקיר, אבל על שטיח פרסי הוא נטה לפזר את האורז חזרה בנסיעה לאחור. השואב של רובורוק הצג ביצועים סבירים עם קצת יותר חזרות שנדרשו כדי להגיע למשטח נקי, והשואב של רוידמי הגיע למקום האחרון - נדרשו חזרות רבות יותר מהאחרים כדי לנקות לחלוטין את השטיח.

נבחן תחילה את המשקל של כל שואב; כל השואבים נשקלו בשילוב היחידה הראשית, המוט וראש העבודה הראשי. עוד בחנו כמה קל לעבוד איתם מול משטחים שונים.

ה-Roborock שוקל 2.4 ק"ג והתפעול סביר: המקום לאצבע הלוחצת על הדק השאיבה לטעמנו צפוף מדי, חיסרון לבעלי ידיים גדולות. עוד עניין שחשוב לקחת בחשבון הוא גליל הגומי בתחתית מברשת הבסיס, שמדגיש בצורה גסה מעבר בין משטחים שונים וממש מרעיד את כל גוף השואב, תופעה שמתרחשת אפילו כשעוברים בין שתי בלטות באותה רצפה, כשאחת גבוהה ממש במעט מהשנייה. גמישות הראש טובה ולא מתנגדת מדי למשתמש, רק חבל שיש למברשת הראשית נטייה לצבור שאריות אבק בקצוות. יש תמונה. בעבודה מול שטיחי שאגי קיבלנו התנגדות מקובלת, אם כי בשטיח עם הסיבים העבים והדחוסים יותר מביניהם נדרש כוח רציני מצד המשתמש, בפעולה שממש התישה אותנו.

יחידת הבסיס ב-Dyson שוקלת 3 ק"ג, שכבר דורשת יותר כוח מצד המשתמש לאורך זמן. הדבר אומר שהתפעול עלול להתיש אחרי כמה דקות של שימוש, בטח בהתמודדות מול משטחים מתנגדים ופי כמה כשנעזרים במברשות שדורשות לעבוד ידנית ובלי תמיכת מוט, כמו בזמן שאיבת שטיחים וספות. עוד חיסרון משמעותי של המשקל מתבטא בשאיבת מקומות גבוהים שבהם נדרש ליצור מנוף יותר גבוה עם היד והעייפות ניכרת תוך זמן קצר. מעבר לכך, השואב לא עשה לנו חיים קשים: התנועה בשטיח חלקה להפליא והיא גם זו שסיפקה את ההתנגדות הנמוכה ביותר מבין כל השואבים. יתר האביזרים מצליחים להתאים את עצמם למבחן המציאות וכמעט בכולם מצאנו שימוש לניקוי הבית לאורך תקופת הבדיקה.

ב-Shark מדדנו 4 ק"ג מורגשים היטב, אם כי המברשת החובטת מאוד דינמית ולא "עקשנית" כלפי המשתמש; היא פונה בדיוק לאן שמבקשים ואילו רק הייתה פחות גסה בצורתה, היא הייתה גם מצליחה להיכנס בקלות לפינות יותר צנועות ברחבי הבית. במטלות מאתגרות כמו שטיח שאגי צפוף לא קיבלנו התנגדות מוגזמת וביצועי השאיבה היו נהדרים, בזכות כמויות אבק אדירות שהצליחו להישאב. במקרה אחר כשניסינו לשאוב שטיח דק עם סיבים הרבה פחות צפופים, ה-Shark לא פעם משך איתו פיסות שטיח, כלומר ממש נאלצנו להנמיך את עוצמת השאיבה. עוד תכונה ששווה להתעכב עליה היא המברשת שמונעת משיער להיתקע בה.

בהתחלה היינו מאוד סקפטיים; מדובר בבעיה סוררת שהתרגלנו לפתור עם מספריים מדי כמה שבועות, אלא שלאורך הסקירה השואב הוכיח את עצמו ושיערות בודדות נותרו במברשת מדי שימוש, אם בכלל. זה אולי נשמע מינורי אבל חוסך המון תחזוקה למי שסובל מהתופעה המעצבנת.

ה-Roidmi שוקל 2.8 ק"ג אבל מרגיש הרבה פחות: אולי אלו האביזרים עם המראה המינימליסטי או החופשיות בתנועת הרצפה, אבל גוף השואב נוח מאוד לשימוש ונע בדיוק לפי הוראות המשתמש. בגוף השואב שני כפתורים, אחד להפעלה/כיבוי והשני למעבר בין מצבים, קצה שונה מהנוף אבל מתרגלים. בדומה ל-Roborock, גם ל-Roidmi יש נטייה קלה לצבור שאריות אבק קטנות בפינות. במבחן השטיח הוא הגיב יפה: תחת עוצמה מקסימלית קיבלנו ביצועי שאיבה מצוינים, אם כי למברשת יש נטייה להתרומם מדי פעם במאמץ פיזי רב מדי. עוד תכונה שימושית שגילינו: השואב יודע לזהות פינות חשוכות או אפילו שקצת מוארות פחות מהרגיל, ומדליק נורות שמאירות את האיזור שמול השואב. הדלקת וכיבוי הנורות מתרחשת אוטומטית באופן כל כך מהיר וחכם שאי אפשר שלא להעניק לשואב כמה נקודות זכות באגף הנוחות. הוגן יהיה גם לציין שהשואב מתיימר לדעת לשטוף את הרצפה, אם כי בסקירה עצמאית גילינו שהוא רחוק מלהצליח במשימה.

ב-Xiaomi מדדנו את אותו משקל, 2.8 ק"ג, אבל למרות ש-Roidmi שייכים בצורה מסוימת לחברת שיאומי, ההבדל בין המוצרים בולט באופן מהדהד: התנועה ברצפה של שואב ה-Xiaomi טעונה שיפור והוא היה עבורנו השואב הכי פחות נוח לניווט. הסיבה העיקרית: ראש המברשת הראשית "עצמאי" מאוד ומזגזג ביותר מדי רגעים למרות שהקפדנו על התקדמות בקו ישר, תופעה שאף מחריפה כשמנצלים את יכולות השטיפה של השואב. אגב שטיפה, גם כאן לא היינו סומכים עליו יותר מדי והתוצאה שמקבלים בפועל זו רצפה לחה במקרה הטוב, שגם אינה כוללת סבון כי היצרנית אוסרת על הוספת חומרים נוספים למיכל הייעודי מלבד מים. לא הכל רע כמובן: מבין עוצמות השאיבה ניתן למצוא "מצב אוטומטי" ובכך הוא הופך לשואב היחיד ברשימה שמציע תכונה חכמה בעת שאיבה. הוא מזהה בהצלחה מפתיעה מעבר בין רצפה לשטיח ומשנה בהתאם את עוצמת השאיבה, אבל בפועל גילינו שאנחנו מעדיפים לבחור ידנית, בעיקר בשל אילוצי סוללה.

מי היצרנית שמנדבת במגוון אביזרים ומי זו שדורשת תשלום נוסף עבור שימושים מתקדמים? ב-Roborock קיבלנו את המקובל בלבד: מעבר למברשת הראשית (שמיועדת לרצפה בלבד) קיבלנו גם צינור גמיש, מברשת מסילות, מיני מברשת לספות ולמזרנים, מברשת אבק וכמובן מתקן תלייה. בלטה בהיעדרה המברשת החובטת לשטיחים, שנרכשת בנפרד. ב-Shark קיבלנו קצת יותר: מברשת ראשית, מיני מברשת ממונעת, מברשת אבק, מברשת מסילות+אבק לפינות ואביזר לריפודים ולשיער בע"ח. במארז של Xiaomi תקבלו מברשת חובטת לרצפה (שאינה ייעודית לשטיחים), מברשת מיני חשמלית לספות, מתאם שאיבה צר, מברשת רכה, מיכל מים, מטלית מיקרופייבר רב פעמית ומעמד תלייה על הקיר.

ב-Roidmi שומרים על סטנדרט גבוה ובמארז תמצאו מברשת חובטת לרצפה ורהיטים, אביזר הארכה, ראש צר למסילות, מברשת לניקוי כללי, ראש שטיפה עם צמד סחבות, פילטר נוסף להחלפה עוד, כמה אביזרי החלפה קטנים כרזרבה ועמדת טעינה. השואב הנוכחי הוא גם העתידני שבחבורה: האפליקציה הייעודית עבורו מאפשרת התאמת תכונות נאות למשתמש, כמו הגדרת מצבי שאיבה בעוצמות שונות לבחירת המשתמש, שינוי פרטי התצוגה, מעקב אחר תחזוקת פילטרים, עדכוני גרסה ואפילו את בהירות המסך אפשר לשנות ישירות מהסמארטפון.

כמות האביזרים ומגוון השימושים המרשים ביותר שייך ל-Dyson, כשקיבלנו במארז כלי לכל סיטואציה: מברשת פלאפי לרצפות ופרקטים, מברשת Torque למשטחים שונים, מברשת מיני למזרנים וספות, מברשת רכה, מברשת בוץ, אביזר דו-מצבי, מברשת מסילות ותחנת עגינה. עבור ההשוואה קיבלנו גם סוללה נוספת (שעולה בנפרד כ-590 ₪) ותחנת עגינה מעוצבת (שעולה בנפרד).

כל אביזרי ה-Roborock מזכירים בצורה חשודה מאוד מנגנון חיבור והתקנה דומים אם לא זהים לאלו של יצרנית מאוד מוכרת, אבל החדשות הטובות הן שלא מורגש חיסכון בעלויות: האביזרים הנלווים מתחברים ומתנתקים בקלות, עם חיבור מובחן ואיכות פלסטיק חזקה ועמידה בצורה מפתיעה בשימוש שלנו. ב-Shark מנגנון החיבורים מעט שונה אבל קל להתרגל אליו: הכל "קליקי", מתחבר בזריזות ושום אביזר במארז לא מרגיש רעוע או שעבר איזו פשרה. ב-Dyson הכל היה ללא רבב: האביזרים מרגישים עשויים מחומרים עמידים מאוד, לא היה רגע אחד שבו נתקענו עם איזה אביזר שלא הצליח להיכנס למקומו וגרסת V11 לא נופלת מקודמיה באגף איכות החומר המעולה.

החלקים המתפרקים ב-Roidmi גם איכותיים ועמידים מאוד והכל מתחבר ונשלף החוצה במהירות - היינו רק שמחים לפחות "מלחמה" עם מברשות מסוימות אחרי ה"קליק" החוצה ולעיתים יש משיכת פלסטיק קטנה ומורגשת שדורשת כוח. ב-Xiaomi חווינו תופעה דומה, אם כי חריפה יותר: האביזרים לפעמים דרשו משיכה פיזית נוספת מעבר לתופסן, כאילו נתקעו שם. איכות המברשות לא רעה, אלא שיש הרגשה של פלסטיק "צעצועי" מאשר אביזר שיחזיק לאורך שנים. לא רק זה, לא פעם ניסינו לחבר מברשת כלשהי אבל מחבר העיגול שמספק את ה"קליק" הנדרש לא קפץ החוצה ונדרשנו טיפה "לשחק" עם הזווית כדי שנבין שהתבצע חיבור מושלם בין יחידת השואב לאביזר.

סיימנו עם מטלת השאיבה – מה לגבי גודל המיכל וקלות הניקוי שלו? מתחילים עם גדלי המיכלים, שגם מעידים על שכיחות ריקון המיכל: הגדול ביותר הוא של Dyson עם 0.76 מ"ל, אחריו Shark עם 0.7 מ"ל, Xiaomi עם 0.6 מ"ל, Roidmi עם 0.55 מ"ל ולבסוף Roborock עם 0.5 מ"ל.

מלאכת ריקון המיכל ב-Roborock בינונית בלבד: שליפת המיכל נעשית בהסטת כפתור הנעילה ומשיכת המיכל כלפי מטה, פעולה פשוטה שמתבצעת בקלות, אבל התקנת המיכל חזרה זה כבר סיפור אחר לגמרי והפלסטיקה לא תמיד מתיישבת במסילה הייעודית, מה שמביא להרבה תסכול של ניסוי וטעייה גם אחרי כמה ימים של שימוש וריקון מיכל תכוף.

ב-Roidmi הריקון יותר ידידותי: לחיצה משחררת את המיכל מיחידת השואב ולחיצה נוספת על כפתור אדום בולט תשחרר את מכסה המיכל ותפלוט את רוב האבק החוצה. לא היו מקרים שאבק עיקש סירב לצאת ושאריות רוב מוחץ מהאבק נפלטו מהמסנן במהירות. החלק המפתיע לרעה הוא שדווקא בחלק הקעור של המכסה עצמו מצטבר לפעמים לכלוך אבקתי, שאמנם קל לרוקן מיד, אבל קיימת תמיד הצטברות ברורה ששם שעלולה ללכלך את הידיים בפעמים הראשונות עד שמגלים את הטריק לריקון יעיל.

שיטת הריקון של ה-Dyson מתבצעת דרך דחיפת הפלסטיק הייעודי קדימה, מה שגורם לפתיחת המכסה ויציאת הלכלוך בפליטה מהירה. הבעיה שלא תמיד האבק יוצא בקלות ולעיתים נתקעים גושים סוררים בקצה, מה גם שעדיף לבצע את מלאכת הריקון כאשר מחצית מגוף השואב בתוך הפח כדי למנוע בריחת ענני אבק - פעולה שלא אפשרית בכל סוגי הפחים. עוד עניין הוא ידית הפלסטיק שדחיפתו גורמת למיכל להתרוקן; לטעמנו היא הפכה לרגישה מאוד בגרסה הנוכחית וכוח חזק מדי הביא לא פעם לשליפת כל מיכל הפלסטיק מהמסילה.

ריקון מיכל ה-Shark מהפשוטים בחבורה: הזזת מתג פלסטיק תגרום למכסה המיכל להיפתח. האבק לא נפלט החוצה ולא מתפזר לכל כיוון אלא פשוט מחכה להיזרק לפח הקרוב. עוד חדשות טובות הן שבקושי נתקע אבק באזורים בעייתיים ונדירים היו המקרים שנדרשנו ידנית להוציא מהמיכל חלקי אבק שהתעקשו לצאת בריקון הראשוני. במקרים הבודדים שנתקעו כמה גושי אבק, הטחה קלה של המיכל בפח גורמת גם להם לצאת לבד.

הריקון ב-Xiaomi הוא כנראה אחד הפשוטים כאן אבל גם המלכלך ביותר: לחיצה קלה על מקש אפור ייעודי תגרום למכסה המיכל להיפתח במהירות וכל האשפה נפלטת החוצה. הבעיה היא זווית יציאת הלכלוך, מלמעלה למטה בצניחה חופשית. לא משנה כמה פעמים רוקנו את המיכל, אף פעם לא היינו יותר מהירים מזריזות נפילת הלכלוך, פעולה שתמיד הסתיימה בידיים מאובקות, גם בשל ה"ריקושטים" של הלכלוך בעת הנפילה והנטייה שלהם להתפזר לצדדים.

נקודה חשובה היא היכולת של השואב להחזיק בתוכו את הלכלוך שאסף מבלי לפזר אותו חזרה החוצה. במבחן הזה, הדייסון, רוידמי ושארק מצטיינים; השואב של שיאומי נוטה לפזר חלק מהלכלוך אם מטים אותו במכוון אבל ניכר שיש איזשהו מחסום והזליגה לא הכי גרועה שראינו. הרובורק היה הגרוע מבין כולם: מספיק שהחזקנו אותו בטעת בזווית לא נכונה וכל האורז שהיה במיכל נשפך על הרצפה דרך המברשת.

הרעש הבוקע מהשואבים הוא חלק בלתי נפרד מהמוצר ויכול לפגוע משמעותית מחוויית המשתמש אם יורגש בגסות. החדשות הטובות הן שאין חדש תחת השמש וכולם שמרו על ממוצע עוצמת רעש סבירה לקטגוריה (התוצאות נבדקו כממוצע של עוצמת שאיבה חסכונית וטורבו): ב-Roborock מדדנו 71dB, ב-Dyson היו 76dB, ב-Xiaomi נרשמו 79dB, ב-Roidmi היו 77dB שנשמעים כאילו תקועים בפנים אבנים קטנות. הגבוה ביותר הוא של Shark עם 82dB, עם רעשי מנוע שהזכירו לנו פעולת מקדח בקיר - וכולנו יודעים איזו סבלנות קצובה יש לנו לסוג הרעש הזה.

כל יצרנית מתגאה במשך פעילות מקסימלי שבדרך כלל לא ממחיש יותר מדי את העולם האמיתי: לרוב מדובר בעוצמה השאיבה החלשה ביותר, שרחוקה מלספק ברוב המטלות השכיחות, מה גם שההבטחות על הנייר כמעט ואינן מתחשבות ברמת ההתנגדות של המשטח שגם זוללת מחיי הסוללה אנרגיה יקרה. נתחיל מההבטחות של היצרניות: ב-Roborock מבטיחים עד 90 דק' עבודה, ב-Roidmi עד 70 דק' ב-Xiaomi עד 65 דק', ב-Dyson עד 60 דק' וב-Shark עד 40 דק' לכל סוללה. חיי הסוללה של כל השואבים נבחנו במצב חיסכון ובמצב טורבו במסגרת הסוללות שסופקו במארז, כלומר ללא התחשבות בסוללות הנרכשות בתשלום נוסף.

עוברים לתוצאות: תחת מצב חיסכון בסוללה/הרמה החלשה ביותר בכל דגם, השגנו את התוצאות הטובות ביותר ב-Roborock וב-Shark עם ממוצע של 80 דקות פעילות, הראשון בזכות חיי סוללה נדיבים והשני בזכות הסוללה המתחלפת. אחריהם Roidmi, Dyson ו-Xiaomi עם 55 דקות פעילות בממוצע. חשוב גם להוסיף שברוב הזמן מצאנו את עצמנו בקושי משתמשים במצב חיסכון ובמרבית המקרים רק עוצמת השאיבה הבינונית ומעלה סיפקה אותנו.

טענו מחדש את כל השואבים ובדקנו את זמני העבודה תחת מצב טורבו/רמת השאיבה הגבוהה ביותר. לצערנו בכל הנוגע לשואבי אבק ידניים, אין חדש באגף הסוללה - בעוצמת השאיבה המקסימלית לא היה שואב אחד שהצליח להשיג יותר מ-10 דקות פעילות וכל המכשירים נעו סביב 7-10 דקות שימוש בעוצמה הגבוהה ביותר. צריך לזכור שב-Shark מקבלים במארז סוללה נוספת (ללא תשלום), לכן שם מן הסתם תקבלו זמן כפול של טורבו, כלומר סביבות 16-18 דקות לאחר החלפת סוללה.

מי מציג סטטוס סוללה ואצל מי צריך לנחש כמה זמן עבודה נותר? ב-Roborock קיים מסך מונו בסיסי אבל גילינו שלא צריך יותר מזה: מוצג בבירור חיווי סוללה באחוזים ובדקות שימוש וקיים מחווני עוצמת שאיבה והאם בקרת השיוט עובדת. ב-Dyson המסך כבר צבעוני, המעבר בין מצבי שאיבה ברור מאוד ויש גם מחוון של דקות שימוש שנותרו. ב-Roidmi קיבלנו פתרון מתוחכם: מסך צבעוני ומפתיע באיכותו שמציג את אחוזי הסוללה, אשר ניתנים להחלפה בדק' שימוש סוללה באמצעות אפליקציה ייעודית. עוד גימיק נחמד: בתום שימוש השואב מציין כמה קלוריות שרפנו. ב-Xiaomi מסך שמצביע על עוצמת השאיבה הנוכחית ואופציה לבקרת שיוט אבל ללא הערכת שימוש בדקות, מלבד מחוון סטטוס וויזואלי בדמות עיגול חלול שמראה את סטטוס הסוללה העדכני.

ב-Shark נשארים מאחור; אין מסך, רמת הסוללה מוצגת ב-3 פסי תאורה מעורפלים ואין שום חיווי על חיי הסוללה שנותרו בדקות כך שעד שתגלו שצריך להטעין, כבר יהיה מאוחר מדי. הנחמה היחידה היא שקיימת סוללה נוספת כגיבוי.

מסיימים במשך טעינה מלאה: החזרה לחיים הממושכת ביותר היא של Dyson עם 4.5 שעות טעינה, אחריו Roborock ו-Xiaomi עם 4 שעות, Shark עם 3.5 שעות (לכל סוללה) ולבסוף Roidmi עם 2.5 שעות בלבד, פער של כמעט מחצית הזמן בינו לבין Dyson התובעני.

מוצרי Xiaomi לא פעם הוכיחו לנו שתמורת תג מחיר נוח, לא חייב להתפשר על איכות. אלא שלצערנו כאן זה לא המצב: איכות החומרים של השואב סבירה בלבד, עוצמת השאיבה טובה אבל מחווירה לעומת המתחרות ובמבחן הניידות הוא קיבל את הציון הנמוך ביותר. ה-Xiaomi Mi Vacuum Cleaner G10 רחוק מלהיות מוצר גרוע, אבל מול מתחרות ראויות הרבה יותר, לא היה לו הרבה סיכוי.

הוא הקל שבחבורה, בעל תג המחיר הנמוך מכולם וביצועי השאיבה היו טובים אך היו מתחרים אידיאליים ממנו. מיכל שאיבה קטן אומר ריקון מיכל יותר תכוף ונוחות המשתמש אולי רצופה כוונות טובות, אבל יש בה כמה ליקויים קטנים ומעצבנים שהופכים את השואב לטוב באגף הביצועים ובינוני באגף השימושיות.

הוא בורך בעוצמת שאיבה מרשימה, סיפק תוצאה טובה בשאיבת שטיח שאגי ומברשת בע"ח תטפל במצוקת הפרווה של בעלי הולכי על ארבע. לצד תג מחיר נוח יחסית, חיי סוללה ארוכים בזכות סוללה שניה הכלולה במארז ורגל ג'ירפה שחסכה מאיתנו התכופפות, ה-Shark IZ251 הוא שואב אבק מצוין שרק מידותיו המגושמות של המברשת הראשית ורעשי הרקע הרועמים שהוא מפיק פגעו בו.

רוידמי הוא מותג לא בולט במיוחד בשמי שואבי האבק הידניים אבל מבחינתנו הוא ההפתעה של המבחן הזה, למרות שהוא לא הצליח להעפיל למקום הראשון. הוא אמנם לא הציע את ביצועי השאיבה הטובים ביותר או את חיי הסוללה הכי ארוכים, אבל ה-Roidmi X30 Pro הוא דוגמה מצוינת לשלם הגדול מסך חלקיו: תג מחיר הוגן, נוחות משתמש מצוינת, ביצועי שאיבה שסיפקו אותנו ברוב המבחנים (למעט מבחן האורז על השטיח) ומסך חכם שגם מאפשר התאמה אישית הפכו את השואב למשתלם ביותר ומוצר מצוין בפני עצמו.

ביצועי השאיבה שלו ללא תחרות, כמות האביזרים הנכבדת שירתה אותנו בכל צורך ואין ספק לגבי איכות הבניה המרשימה. ה-Dyson V11 Absolute Extra מצליח להגיע למקום הראשון אצלנו בעיקר בזכות עוצמת השאיבה האדירה שהביסה את המתחרים, אבל חשוב לקחת בחשבון שהוא כבד לשימוש ידני ממושך ותג המחיר האסטרונומי שלו לטעמנו לא מוצדק.