סקירת wisebuy - משחק מחשב משחק מחשב Starfield

Item: משחק מחשב Starfield
Author: לירן עבדי

לירן עבדי | 28.09.2023

הטוב

גלקסיות אינסופיות וכוכבים שאפשר לבקר בהם
משחקיות עולם פתוח עשירה בתוכן
רגעים גרפיים מדהימים
המון משימות צד
פסקול מצוין

הרע

עלילה מבולבלת שמתקשה לעניין
ממשק משחקי מסורבל ומעייף
אינטליגנציה מלאכותית חלשה
משחקיות ירי סבירה בלבד
סובל מלא מעט באגים

בשורה התחתונה

למשחק Starfield לכאורה יש הכל: גלקסיה עצומה שמזמינה אתכם לחקור אותה, דיאלוגים מפותחים עם מאות דמויות מרכזיות ומשניות, סגנון עולם פתוח שמאפשר לכם לעשות כמעט הכל, פסקול מצוין וגרפיקה שלפרקים הפעימה אותנו. אלא שאיכשהו המפתחת Bethesda הצליחה לעשות את הבלתי ייאמן ולהוכיח שהשלם קטן מסך חלקיו - והרבה דברים השתבשו בדרך. ההתעסקות הבלתי פוסקת בניהול מאות סוגי משאבים, לא מעט ליקויים טכניים, ממשק המשחק מתסכל להחריד ויש גם המון רגעים יבשושיים שיתאימו רק לשחקנים עם סבלנות מוגברת. משחק חלל עם פונציאל אדיר שמומש רק בחלקו.

הקדמה

הכותר Starfield הוא משחק פעולה-הרפתקאות מגוף ראשון ושלישי שפותח והופץ על ידי חברת המשחקים Bethesda ב-6 בספטמבר 2023 לפלטפורמות PC ו-Xbox Series X/S והוא נכלל ב-Game Pass. המשחק מציג סגנון עולם פתוח המתרחש בגלקסיית שביל החלב המכיל לפחות 1,000 כדורי לכת בהם ניתן לנחות, לנהל קשרים עם דמויות ממוחשבות (NPC), להקים תחנות חלל, להילחם מול פיראטיים גלקטיים ועוד.

עלילה

(30% מהציון הסופי)

7.5 מתוך 10

אולי אנחנו מלכתחילה לא אמורים לצפות יותר מדי מעלילה המתרחשת בחלל הבלתי-נגמר, אבל הסיפור של Starfield יומרני מאוד, שאפתני להפליא ומשעמם להחריד. הדמות הראשית שאנו נכנסים לנעליה מצטרפת לעלילת יקום המשחק כ-20 שנה לאחר ש-Colony War הסתיימה, מלחמה קשה בין שני ארגונים, United Colonies ו-Freestar Collective. את חלקי הפאזל שמרכיבים את הסיפור אספנו במהלך המשחק וגילינו משחקים פוליטיים מלוכלכים, כמה רגעים סינמטיים, מעצרים מפתיעים, שיחות עם גורמי מפתח ולא מעט משימות משנה המנפחות את העלילה. האם כל זה אומר שהעלילה של Starfield מעניינת? ובכן, אולי - אבל אותנו היא לא הצליחה לשבות. בתוך היקום האשפתני הזה מאוד קל ללכת לאיבוד ורק אם יש לכם מאות שעות פנויות, תוכלו להישאב לסיפור המופרך שמנסים למכור לנו ב-Bethesda. אותנו העלילה בעיקר בלבלה והשאירה אותנו עם יותר שאלות פתוחות מאשר תשובות ברורות.

אין משחק תפקידים ראוי בלי דיאלוגים מבוססי אופי מול דמויות NPC וגם ב-Starfield נותנים המון אפשרויות בחירה כיצד להתמודד עם סיטואציות שגרתיות. האם תסכימו לחסל כורה קשה יום בשמו של מלווה בריבית רק כי לא עמד בתשלומים, או שתעדיפו לכסות את החובות בעצמכם ולהשיג סימפטיה מחברי הצוות? הדמויות שמתלוות לשחקן באמת מושפעות מהמעשים היום-יומיים של המות הראשית והביקורת או המילים החמות יטפטפו כל הזמן וגם יועילו או ייפגעו בכם בסיטואציות עתידיות. כך למשך העדפנו באחת המשימות לירות בשומר שהגן על מסמך חשוב, מאשר לשכנע אותו בדיבורים – ומיד הערכתנו מחברת הצוות שלנו ירדה פלאים. איכשהו הצלנו את הרגע וכמה שיחות שכנוע מיד לאחר מכן גרמו לנו לזכות באהדתה חזרה, בעיקר בזכות נקודות Persuade שצוידו בדמות - ועל כך יפורט בהמשך.

גרפיקה וסאונד

(30% מהציון הסופי)

8.5 מתוך 10

נפתח בזה שאין אחידות גרפית ברורה ב-Starfield. נחתנו בכוכבי לכת עמוסי טקסטורה חזרתית עצמה והרגשת דז'ה וו היכתה בנו לא מעט כשביקרנו בעוד כוכב עזוב שהרגיש לנו עוד מאותו דבר. השינויים מינוריים מבחינה אסתטית; הרים שגרתיים, עוד חלקת מים, יצור חייזרי שנראה כאילו נפלט ממכונת AI מקולקלת, סריקה מעת לעת של מינרל מקומי ומרחבים עצומים של כלום ושום דבר. כשהמשחק כן מצליח להפתיע ברמה הגרפית, הוא שובר שיאים חיוביים: כוכבי הלכת מאוישים שזכו לפירוט מקבלים מפגן אלמנטים מבוססי תמת-חלל מרשים ביותר; תפאורת הערים העתידנית, מדי מלחמה מתקדמים, חפצים שנראו כאילו הוכנסו למכונת זמן והוצאו משם 100 שנה אחר כך; יש במשחק המון רגעים אסתטיים מוקפדים שהופכים את Starfield לבעל יקום עצמאי וייחודי, עד כמה שניתן להצליח לעשות זאת בקטגוריית החלל הלעוסה והשחוקה למדי וזה בהחלט הישג ראוי לציון.

הבעיה שעניין האי-אחידות בהשקעת הגרפיקה מורגש גם בדמויות; שלא במפתיע, דמויות המשנה זוכות לפירוט מינימלי בלבד ואנחנו יכולים להישבע שבפחות משעת משחק ראינו את אותה טקסטורת פנים על 3 דמויות שונות, שניים מהם אפילו מאותו כוכב. הדמויות הראשיות שמניעות את העלילה לא זוכות לאותו טיפול כמובן ותווי הפנים שלהן הרבה יותר מושקעים ומפורטים. לא בטוח שהיינו צריכים לצפות ליותר מכך ממשחק תפקידים שמעמיד בפניך מאות דמויות כבר בשעות הראשונות למשחק – ועדיין זה מרגיש חובבני, במיוחד כשמתחשבים באופי ז'אנר משחקי התפקידים ועד כמה מהותי פירוט נדיב והדגשת ההבדלים בין דמויות שונות, גם אם הן NPC רנדומליים.

המוזיקה והדיבוב לפחות עושים עבודה מצוינת בלהעביר אווירה גלקטית. ההקפדה על סאונד עתידני נשמר לאורך כל המשחק, גם כשניהלנו קרב והתחמקנו מלייזרים וטילי שיוט בקרבות שמחוץ לאטמוספירה - וגם כשהסתובבנו במושבה בתולית ירקרקה וליווה אותנו ברקע פסקול רווי צלילים מתכתיים שמקפידים להעביר את האווירה האנושית/סייברית. צפו להרבה ביטים מבוססי Synthwave. הדיבובים גם מצוינים; ההגשה הווקלית של הדמויות מהוקצעת, תואמת היטב לדמויות ששוחחו עימן והן הצליחו להעביר רגש אמיתי, למרות הבעות הפנים הרובוטיות.

משחקיות

(20% מהציון הסופי)

7.5 מתוך 10

הרצון של Starfield יומרני למדי; ביקור בכוכבים אבודים ובתחנות חלל נשכחות הוא חלום של הרבה גיימרים חובבי הז'אנר. לכן נפתח בשורה התחתונה וב-Bethesda גרמו לנו להיזהר ממה שאנחנו מבקשים: היקום של המשחק, כנראה כמו היקום האמיתי, מלא בכוכבים שוממים, רגעים משמימים ונטולי פואנטה. כאמור, זה אולי חלק בלתי נפרד מהיקום המציאותי, אבל כשמשחקים בכותר גיימינג, רגעי שעמום כה רבים עלולים לטרחן ובסופו של יום הרי באנו ליהנות, לא לצעוד בעוד קילומטרים של כלום. דווקא חלל הגלקסיה, שגדול במשחק לא פחות מהכוכבים שהוא מאכלס, לפחות אינו ריק מהרפתקאות: סורקים ממשלתיים ניסו למצוא אצלנו סחורה גנובה, מעת לעת הותקפנו על ידי ספינות חלל שעברו במסלולינו ויש גם לא מעט עמיתים שמבקשים עזרה מיידית.

ההתחלה של Starfield עלולה לאיים וכבר בשלב בניית הדמות שלכם ישנן עשרות אופציות לבחירה. תוכלו להגדיר שבדמות הראשית מוטמע עבר ילדות מפוקפק, היסטוריה רעה של בחירת תפקידים או תסביך אלקטרה - וזה לא רק קוסמטי; הבחירות שלנו העניקו לנו יתרונות וחסרונות שהשפיעו עלינו למשך כל המשחק וכן על אופי הדיאלוגים עם הדמויות לאורך העלילה. סיימנו עם בניית האופי? עוברים ליצירת הדמות וההתעמקות האובססיבית בכל סנטימטר בה ממשיכה כאן: אפשר לערוך כל חלק בגוף, מאורך האף וצורתו ועד לרוחב שסע הצלקת שמופיעה במצח. יש כמובן גם הגדרות מוכנות מראש למי שפחות מעוניין בהרכבת דמות שאינה נגמרת. יש שיראו משהו מאיים ואפילו מטרחן באוסף האפשרויות הבלתי-נגמר המופיע כבר בתחילת המשחק, אבל כנראה ששחקני Bethesda ירגישו מיד בבית ולא יתרגשו מרצף המטלות שהונחת עליהם.

כבר בשעות הראשונות למשחק הרגשנו שאי אפשר להתעלם משני נושאים מהותיים במשחק, ואחד מהם הוא מערכת ה-loot המורכבת עד כדי גיחוך. אם במשחקי הרפתקאות התרגלנו לפתוח תיבות אוצר שנקרו בדרכנו או לחטט בארונות נעולים ולמצוא פריטי איסוף יעילים, ב-Starfield לקחו את הנושא לשלב הבא ולאפשר לשחקן לקחת כל מה שבא ליד: מנורה משרדית, עט, חסה ותפוח אדמה, לצד חטיף בריאות שמגביר את קצב ההחלמה וכמובן נשקים שנאספו מגופות אויבים שהרגע חיסלתם. העניין הוא שהרוב המוחץ של השלל לא רלוונטי וגם כשהצלחנו סוף סוף למצוא חנות שהסכימה לקנות את אותו פריט סתמי, הוא נמכר בפרוטות שבעיקר גרמו לנו להכחיד את האינסטינקט הכמעט-טבעי לאסוף כל פריט ופריט שנקלע לדרכנו – וזה שונה לחלוטין ממה שהכרנו. יש גם חדשות רעות לאגרנים אובססיביים: ב-Starfield תשלמו ביוקר על העמסת שלל מיותרת, ממש עד הגבלת ההליכה שאפילו עלולה לפגוע ברמת החמצן שלכם עד כדי שלא תוכלו ללכת עשרה מטרים לפני שהמד יצטרך להתמלא שוב – ואם תתעלמו ממנו, אפילו מד החיים של הדמות יתחיל להתרוקן.

עניין נוסף שתסכל אותנו במשחק: למרות שב-Starfield מנסים להקל על תנועתיות מהירה ברחבי כוכבי לכת ותחנות Fast Travel, המון מחלקי ממשק המשחק הוא בסימון תעלומה וניחוש שגרתי. זה אומר שלפעמים נתקענו דקות ארוכות מול תחנת חלל עד שהבנו איך לעגון בה, לקח לנו יותר מדי זמן להבין כיצד לנוע במהירות בין כוכבים והיו יותר מדי רגעים במהלך משימות שבאמת לא ידענו מה לעשות, הנחיית המשימה לא היתה ברורה כלל וכמות התגובות שהופיעו במדריך במצאנו על המשימה ביוטיוב גרמה לנו להבין שאנחנו ממש לא לבד. אילו עוד "מחלות" מאפיינות את ממשק המשחק? מערכת השוואות פריטים נוראית, ניהול משאבים מטרחן, כמעט 7-8 קליקים כדי להגיע למסכים שמשתמשים בהם בתדירות גבוהה - ולמה באף כוכב לא מפורטים מיקומי החנויות? זה מרגיש שב-Bethesda הקפידו המון על יצירת יקום חזיוני ופספסו את השיעורים הבסיסיים ביותר בהנגשה מסודרת יותר של המשחק לשחקן.

אחרי שהתייחסנו לשני העניינים המתסכלים ביותר במשחק, Starfield חושף סגנון עולם פתוח למשעי. מה אפשר לעשות במשחק? מעבר לאחת המשימות שכוללת ריאיון עבודה שבסופו צריך לרדת חזרה במעלית ולגשת ל-Terrabrew - הסטארבאקס של עולם המשחק ולהביא קפה לחדר הישיבות, ניתן להצטרף לגילדות ולהתקדם במעמדכם, לגייס אנשי צוות ולוחמים, לשפר את ספינת החלל שלכם, להפוך לסוחרי מינרלים, לאסוף יסודות ולהרכיב באמצעותם שלל רכיבים, לפתח את הדמות ולהתמקד בפן ההישרדותי, הקרבי והטכנולוגי – ובעצם כל מה שאומר עולם פתוח, רק עם חופש פעולה נדיב להפליא, הרבה יותר ממה שתצפו לחשוב.

ויש גם לוחמה כמובן. כאמור, כשתצאו לחלל, תגלו שהוא לא נטוש כלל ומעת לעת פגשנו בפיראטים מחוץ לאטמוספירה, חיות חייזריות ושאר יצורים שלא מעוניינים בחברתנו. כמצופה מכותר שמתנהל ברובו בחלל, יש התייחסות לנשקי לייזר עתידיים, אבל גם לנשקים יותר "מסורתיים" כמו רובה ציד, אקדחים ושאר נשקים אוטומטיים, חלק משופרים והאחרים פחות, המיועדים בעיקר לטווחים קצרים ובינוניים. שדרוגי נשקים מחייבים כמו הוספת כוונת או הרחבת המחסנית יש גם יש וכמובן שגם ניתן ייצוג לנשקי melee כמו סכין, חרב, גרזן ועוד. התחמושת נאספת בקלות מרוב האויבים שחיסלנו, כך שמצוקת כדורים אין כאן ואפשר גם לשפר את הנשקים או להתחמש ברימונים או מוקשים כדי להקל עליכם במאבק הבא.

אלא שחווית היריות כאן הרגישה לנו די סתמית ויוצאת לידי חובה. הכלל הקלאסי של להסתתר מאחורי מחסות ולירות כשיש קו ירי פנוי עובד גם כאן אבל הפגיעות הגבוהה של האויבים אפשרה לנו גם להסתער עליהם ישירות ומטווח אפס לחסל את רוב האויבים שפגשנו, גם אם היו עימותים שדרשו כדור אחד לראש יותר מהרגיל. תוסיפו לעניין אינטליגנציה מלאכותית ירודה שבעיקר גורמת לאויבים להסתתר בעצלתיים מאחורי מחסות ולברוח בעילגות כשהמאבק נראה להם אבוד - וקיבלתם קרבות ירי פושרים למדי; הם לא גרועים או חסרי אווירת מלחמה נדרשת, אבל גם לא מרגשים במיוחד ונסכם זאת כך - לשחקני חובבי אקשן אין מה לחפש ב-Starfield, שבבירור קורצת בעיקר לחובבי ההרפתקאות שמוכנים לחסל אויבים טפשים להחריד מעת לעת.

לצערנו, ברמה הטכנית המשחק לא משויף עד הסוף. מודלי הנשקים במפתיע לא נטענים ב-Inventory, דמות שאנחנו מנהל איתה שיחה נעלמת מהמסך, חברים לצוות מסרבים לזוז מהנתיב הצר שאתה מנסה לעבור בו, אויבים שנתקעים בין מכשולים ותפסנו לא מעט אנימציות במסך ברגעי גמגום לא מחמיאים במיוחד. לא פחות מעצבן מאלה, חברי הצוות שלצידנו פספסו הרבה מהקרבות כי הם נתקעו באיזה מסדרון סמוך או התעקשו להישאר בנקודה מסוימת שהותירה אותנו חשופים מול גלי אויבים. איך זה שבמשחק כה מושקע בפן היצירתי מופיעים המון רגעים פרימטיביים ברמה הטכנית, שמציגים בעיות של משחק מלפני עשור? מאכזב.

משחק ברשת

(20% מהציון הסופי)

7.5 מתוך 10

באופן תמוה למדי, Starfield מציע קמפיין ליחיד בלבד. תשכחו ממשחקיות בסגנון co-op וגם על מולטיפלייר אין מה לדבר. אין ספק שזה מאכזב; ככל שבילינו יותר ויותר שעות בחלל הרגשנו שהמשחק יכול להציע חווית אונליין פנטסטית שבקלות יכולה להציף את הגלקסיה בעשרות אם לא מאות שחקנים שישלבו כוחות או יילחמו זה מול זה ביקום המשחקי העצום שנברא לכבוד השחקנים. כרגע למפתחת גם אין תכניות בנושא, כך שלא סביר שבעתיד הקרוב נפגוש משחק רשת כלשהו מצד המשחק.

החדשות הטובות הן חיי המשחק הארוכים במיוחד: את הקמפיין של Starfield אפשר לסיים תוך 30-40 שעות, אם תהיו ממוקדי מטרה, תתרכזו במשימות הראשיות ולא תבחרו בדרגת הקשה הגבוהה ביותר. שלבו משימות משנה מרובות, התמקדו בסיפורים אישיים, עקבו באיטיות אחר חלקי עלילה מתקדמים והגבירו את רמת הקושי - והוספתם בקלות עוד עשרות שעות של משחקיות. בכלל, זה מרגיש שלמשחק הזה אין באמת סוף ואוסף האפשרויות העומדות בפני השחקן יכול להציע לו בקלות גם מאות שעות משחק - תלוי כמובן בכמה תתמסרו ל-Starfield. אנחנו אחרי בערך 25 שעות משחק לא הרגשנו שגירדנו אפילו את קצה המשחק.