סקירת wisebuy - משחק ל X-Box Xbox One For Honor
- משחק ממכר ומאתגר
- מנגנון לחימה בנוי לתפארת
- אווירה מפורטת של ימי הביניים
- מצבי משחק ברשת מגוונים ומתגמלים
- עלילה בינונית שלא מגיעים לשיאים
- אין בשורה בביצועי הגרפיקה
- המשחק ברשת סובל לעיתים מניתוקים
המשחק For Honor מציג מנגנון לחימה ייחודי, מרתק ומורכב המגדיר מחדש קרבות פנים אל פנים. המשחקיות מהנה וממכרת להחריד, הממשק מתוחכם ואינטואיטיבי וביצועי הוויז'ואל המדויקים מטיחים את השחקן בלב הקרבות האפיים. עלילת הקמפיין ליחיד לא הבריקה וזו כנראה הנקודה השלילית היחידה שמצאנו במשחק. מדובר בכותר משובח שאסור להחמיץ, המומלץ בחום לשחקנים מושבעים של משחקי פעולה אך בהחלט לא רק.
משחק הפעולה מגוף שלישי For Honor פותח ושוחרר בפברואר 2017 על ידי חברת המשחקים המפורסמת Ubisoft עבור PC, PlayStation 4 ו-Xbox One, שגרסתו נבדקה בסקירה זו. הכותר מאפשר לשחקן להיכנס לנעלי לוחמים היסטוריים ובדיוניים שנוצרו לטובת המשחק, ובמגוון דמויות המבוססות על אבירים, ויקינגים וסמוראים בתקופת ימי הביניים. המשחק מציע קמפיין ליחיד וכן משחק ברשת.
עלילה
(40% מהציון הסופי)ממש בתחילת המשחק, עוד לפני שמבינים איך דברים עובדים, נשאלנו על הדמות המועדפת עלינו מתוך שלושה שחקנים: הסמוראי, האביר או הוויקינג – אשר שונים אחד מהשני במראהו, כלי הנשק וסגנון הלחימה. יותר מאוחר מגלים כי הבחירה לא באמת משנה, שכן הקמפיין ליחיד נשאר בעינו וחווית המשחק לא משתנה במאומה שכן כל תרבות מפורסמת מקבלת התייחסות משלה במהלך מסענו בקו העלילה.
למרות שהקמפיין ליחיד כולל סיפור מפואר ומפורט לעילא, מורגש די מהר כי מדובר בחלק זניח וככל הנראה, גם זה שהושקעו בו הכי מעט משאבים. העלילה המרכזית די בנאלית ופרט לדמות הדומיננטית ביותר בסיפור, את רוב הדמויות, מהמפקדים העליונים ועד לאחרון הלוחמים, תישכחו במהרה. התסריטים, גם אם מעט קלישאתיים, עושים את העבודה היטב בהצבת השחקן בלב תככי תקופת ימי הביניים, בשיאן של אימפריות קמות ונופלות. כמו שניתן לצפות ממשחק פעולה בתקופת "הזמנים האפלים", כאן המקום להדגיש כי הסיפור לא יתאים לשחקנים הרגישים ואירועים כמו איברים כרותים, עריפות ראש והוצאות להורג גרוטסקיות הם דבר שבשגרה.
נקודת האור הבולטת ביותר בקמפיין ליחיד היא המחשת החוויה הכוללת ותיאור הסיטואציות המתואר עד לרמת המרכיבים הקטנים ביותר, אשר מנפחים את הסביבה הדינמית שמסביב השחקן. לא משנה אם זה ציווי ירי של מחלקת קשתים במהלך מלחמה כוללת, טיפוס על חומה חלקלקה או קרב אינטימי מול מפקד אויב במהלכו שני הצבאות צופים מהצד – התפאורה אותנטית להפליא והקונטקסט התמידי המוגש לשחקן הוא הימצאות בלתי פוסקת בלב הקונפליקט ואנו לוקחים בה חלק פעיל.
אורכו של הקמפיין ליחיד מוערך בכ-6 עד 8 שעות, תלוי כמובן בניסיון שלכם וברמת הקושי שתבחרו. לא מדובר במשך זמן קצר מדי אם כי גם בהחלט לא ארוך, כשמתחשבים בסטנדרט המאפיין לא מעט משחקים המאפשרים לבלות עשרות שעות בחקירת מפות לאורכן ולרוחבן, הכרת דמויות חדשות וחשיפת אינספור משימות משניות. כמו בלא מעט משחקים, גם ברחבי מפות העלילה של For Honor מפוזרים בשפע רמזים, אביזרי איסוף ושאר פריטי טריוויה שבעיקר מעשירים את החוויה הכוללת ומאריכים את הקמפיין ליחיד. מיטבי לכת שאוהבים לחקור כל פינה במשחק יצליחו למתוח את קו העלילה בעוד שעה-שעתיים לפחות.
גרפיקה וסאונד
(25% מהציון הסופי)האווירה במשחק לא נופלת באגף הסאונד, אשר מומחשת בצורה נפלאה ומדויקת התואמת לתקופת ימי הביניים האפלים והעקובים מדם. שאגות קרב נשמעות למרחקים, חצים מפלחים את האוזן ובליסטות ענק מרעידות את האדמה הבוערת.
גם בפן הוויזואלי שדה הקרב הרצחני נראה ומרגיש נהדר, תודות לשלוליות דם אדמדמות שהשתקפו לרקע ירח ויערות חומים שהוכו על ידי רוחות פרצים והוגשו לנו בצורה הוליוודית להפליא. טיפות ענק של גשם זלעפות נחתו על המגן שלנו במחזה עוצר נשימה והשאיפה לריאליזם, עד כמה שניתן להמחיש אירועים בדיוניים, מקפיד על נאמנות לקרבות עתירי כאוס ועומס אירועים קשה לעיכול. כמו תמיד, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים; חריטות מובחנות על גרזן, זקן עבות מפורט לעילא, קעקועים נורדיים, פרקטלים של שלג ושדות קוצים חרוכים - אלו ואחרים ממחישים נהדר את העולם הקסום והבלתי נשכח שנברא לטובת For Honor.
בכל הנוגע לתווי הפנים ואנימציית הדמויות, המשחק לא מצליח לשחזר רגעי שיא שזוהו במשחקים שיצאו הרבה לפניו. לכידת פנים מתקדמת לא תמצאו כאן וגם קטעי המעבר, שאמנם כתובים ועשויים היטב, אינם מציעים איזושהי בשורה גרפית שמאיימת לחולל מהפכה בתחום.
משחקיות
(20% מהציון הסופי)את סגנון הלחימה ניתן לחלק לשני קטעי פעולה: האחד מתרחש כאשר נאלצנו לפלס דרכנו בשדות של אויבים, כמיטב משחקי Hack & Slash. המטרה המרכזית: לבתר גלי אויבים ולהדוף אותם עד לנקודה מסוימת. בהגיענו לנקודה נאלצנו לפעמים לשמור עליה בטרם תגיע התגבורת וכך נוכל להכריז עליה כנשלטת. בשלב זה של המשחק האויבים הרבה יותר קלים, גם ברמת קושי גבוהה, וברוב המפגשים שסיפה קלה עם החרב תביא למותם. למרות שמדובר באופי משחק יותר פשטני, מעולם לא היה נוח ומהנה כל כך לקצור חיילי אויב. למרות שהמנגנון בחלק זה לא מהמתוחכמים במשחק, דווקא בזכות אותה דרך פעולה של הנפת חרב בין אויב למשנהו, מתווסף פן של כיף טהור וחסר אחריות, בניגוד לחלק השני במשחק המבקש לפעול בזהירות יתרה.
בחלק השני, קטעי הפעולה של הקרבות האישיים מבטאים את נקודת החוזק הבולטת ביותר בכותר. כאשר הדמות נתקלת בבוס או סתם ביריב מעט יותר אימתני מבשר התותחים שהתרגלנו לחסל בקלילות, מנגנון המשחק הופך למורכב ומהנה פי כמה. הדבר מתבטא בהמון פרמטרים שיש לקחת בחשבון: הגנה מרחבית וזיהוי כיווני תקיפה אפשריים, לקיחת סיכון של הנפת חרב כבדה, הפעלת תכונות ייחודיות, שבירת ההגנה ועוד. מנגנון המשחק האישי הופך את המשחק למתקדם הרבה יותר ומשלב אופי ונוכחות לכל מחשבה וצעד. בניגוד לסגנון הקודם, בו היה המשחק הרבה יותר סלחן לשחקנים שהתרגלו "לירות ולשאול שאלות אחר כך", כאן אותם שחקנים שלא ינהגו בזהירות פשוט לא ישרדו. אופן המחשבה הדינמי והטקטיקה הנדרשת מכניסה דם חדש במשחק, והאקסטזה שחווינו לאחר הבסת יריב שקול שלא וויתר בקלות – קשה לתאר במילים.
רמות הקושי במשחק מאפשרות גמישות מעולה שתתאים לכל שחקן. מתעניינים בסיפור? בחרו את רמת הקושי הנמוכה ביותר, שאמנם מהווה אתגר בכמה רגעים, אבל לא מספיק כדי להחזיר את השחקן הטירון לנקודת ההתחלה שוב ושוב עד לתחושת הייאוש המוכרת. לאלו המחפשים להתנסות יותר בחוויית הפעולה, ישנן כמה רמות קושי מאתגרות עד לרמת התסכול. בין אם בחרנו ברמת הקלה ביותר, במהלכה ראש האויבים ממש מוגש על מגש כסף, ובין אם בחרנו ברמת הקושי המקסימלית, במהלכה השחקן נטול ממשק תומך לחימה - הגאונות במשחק ממשיכה שוב להתבטא במנגנון הלחימה שמאתגר את השחקן ולא מאפשר לשחק בשאננות. הדבר אומר שגם בעימות מול אויב חלש, עדיין השחקן מוכרח ללמוד את מכניקת הקרב הבסיסית כדי לנצח אותו. כאמור, התוצר הסופי פנטסטי ואין מספיק מילים לשבח את שיטת הלחימה העילית שיצרה Ubisoft.
רב משתתפים ושימוש חוזר
(15% מהציון הסופי)אחרי שצברנו ניסיון נכבד בקמפיין ליחיד, אזרנו אומץ ובחרנו להתחרות מול שחקנים בשר ודם. גרסת הרשת של For Honor מציעה מגוון מצבי משחק, ביניהם Duel & Brawl (קרבות אחד על אחד/שניים על שניים), Deathmatch (לארבעה שחקנים מכל קבוצה) וזה שאהבנו במיוחד, Dominion, קרבות שליטה על שטחים, המתרחשות בעזרת צבא חיילים מבוסס אינטליגנציה מלאכותית ומפקדים אנושיים שהופכים את שדה הקרב למבולגן אך מספק כאחד.
הצטרפות למשחקים בוצעה במהירות וביעילות ראויה לציון. כמות אדירה של שחקנים חובבים ומקצועיים חיכתה לנו ברשת, מוכנים להפוך אותנו לעוד קורבן אומלל או לאלוף בלתי מובס. בזכות הקהילה העצומה, שממשיכה לצבור אלפי שחקנים בעת כתיבת שורות אלה, אף לא פעם אחת התקשינו למצוא משחק פנוי. רגעים בודדים שכן העיבו על החוויה היו ניתוקים רנדומליים, שאמנם לא הופיעו יותר מדי, אבל כל גיימר יודע שאפילו ניתוק בודד ואיבוד הנתונים ברגע מכריע מספיק כדי לאבד אמון ולהמשיך לשחק בחוסר וודאות.
מערכת המולטיפלייר, המבוססת על נקודות ניסיון (XP), מתגמלת מאוד והשאירה אותנו לסקור את מצבי המשחק עוד ועוד. תלבושות חדשות, אביזרים תומכים, מהלכים קטלניים ושאר תכנים הניתנים להשגה לא מאפשרים לשחקן להישאר אדיש או גורמים לו לרצות לחזור לקמפיין היחיד, שפתאום נראה בנאלי ותבניתי. תודות לקהילת שחקנים מפותחת ולאפשרויות ההתקדמות המגוונות, המולטיפלייר מעניק ל- For Honor עשרות שעות משחק נוספות בקלות.
