סקירת wisebuy - משחק מחשב משחק מחשב Terminator Resistance

Item: משחק מחשב Terminator Resistance
Author: לירן עבדי

לירן עבדי | 09.12.2019

הטוב

קטעי התגנבות מהנים
יתאים לאוהדי "שליחות קטלנית"
מפגשים מול ה-T800 ממשיכים לצמרר

הרע

עלילה משעממת
גרפיקה מיושנת ששייכת לעידן אחר
אינטליגנציה מלאכותית חלשה
אורך משחק קצר מאוד

בשורה התחתונה

הוא משחק פעולה חלש, עם דיבוב חובבני, משימות נטולות אופי ודמויות בלתי זכירות. היעדר המשחק ברשת אף מצמצם ממנו המון שעות משחק, שגם כך די קצרות. למרות שכל כך רצינו ליהנות ממנו, קשה לנו להמליץ על Terminator: Resistance. החדשות הטובות הן שמעריצי סרטי "שליחות קטלנית" עדיין ימצאו בו כמה רגעי אור, בניסיונו להעניק עוד נפח מהסרטים הקלאסיים, גם אם הפוטנציאל העצום לא מומש.

הקדמה

הכותר Terminator: Resistance הוא משחק פעולה מגוף ראשון שפותח על ידי Teyon והושק על ידי Reef Entertainment לפלטפורמות PS4, Xbox One ולמחשב האישי – שגרסתו נבדקה בסקירה זו. כשמו, המשחק מבוסס על סדרת הסרטים המפורסמת Terminator ("שליחות קטלנית") ועלילת המשחק נעה בין האירועים שהוצגו בסרט הראשון והשני ("שליחות קטלנית 2: יום הדין").

עלילה

(30% מהציון הסופי)

7 מתוך 10

בדומה ל"שליחות קטלנית: גורל אפל", הסרט האחרון בסדרת סרטי הפעולה המפורסמת, גם Terminator: Resistance מתעלם מההמשכונים הפחות-מוצלחים שיצאו שנים אחר כך ומציג את לוס אנג'לס הפוסט-אפוקליפטית של 2028, רגע לפני אירועי "יום הדין". כשחקנים, נכנסנו לנעלי Jacob Rivers, חייל במחתרת של ג'ון קונור, האדם שעומד בראש הצבא המאולתר והמיועד להביס את גדודי הרובוטים שמאיימים לחסל את האנושות. מאוד מהר אנו נזרקים ללב האירועים והעימותים הראשונים מול הרובוטים צמאי-הדם מתרחשים בדקות הראשונות למשחק.

Terminator Resistance: אקשן מיושן ומשעמם

הסיפור הראשי אותו אנו מלווים לא משנה את הסינופסיס של כל היקום הקולנועי "שליחות קטלנית", שבפועל כולן מתנקזות לאותה סיבה מצוצה מהאצבע: "הגיעו למקום X, הביסו את הרובוטים". סיפורים על העלילה המרכזי מכיווני דמויות משנה אולי מוסיפות קצת נפח על האירועים המכוננים שהתרחשו בכדור הארץ ואותם יעריך כל מעריץ מושבע של "שליחות קטלנית". הבעיה שהם נורא מצומצמים, מופיעים לפרקים לא מספיק תכופים ופשוט לא מציעים יותר מדי זמן מסך לעומת שאר המשימות האישיות – שממלאות הרבה יותר מהזמן ב- Resistance.

המשחק גם מציע כמה סופים שונים, בהתאם לבחירות שניקח במהלך הקמפיין ליחיד, אבל בניגוד להרבה משחקים דומים שמציעים אפילוג שונה, כאן לא בער בנו שום רצון להכיר סוף אחר, מה שמבליט את אחת הבעיות הגדולות ב- Resistance; היעדר הסקרנות בלהמשיך לשחק בו בסיומו.

גרפיקה וסאונד

(30% מהציון הסופי)

6.5 מתוך 10

הרגעים המאכזבים ביותר ב- Resistance הם ללא ספק באגף הגרפיקה. כל הדמויות האנושיות זזות בצורה מגושמת, העיניים מתגלגלות באופן משונה ותנועת השפתיים המלאכותית שלהן גרמה לנו לתהות איך מחוות כל כך לא טבעיות עברו את שלב הפיתוח הראשוני. נדמה שהבעיה הבולטת ביותר היא שלמשחק אין אופי גרפי כמו הפוטנציאל הטמון בו. עולם הרובוטים לא מנוצל כאן אפילו לא במעט והעניין מרגיש בכל חלק במשחק: הפונטים המיושנים, ממשק הלחימה הבנאלי, אופן החלפת אביזרים ואפילו הרכבת פריטים כמו פורץ מנעולים או התקנת מלכודת סאונד היא פעולה טכנית משעממת להחריד שמבחינה גרפית פשוט לא מזמינה בשום רגע.

הדיאלוגים בין הדמויות גם לא עושים הרבה חסד עם המשחק. הטקסטים צפויים, קלישאתיים וחלולים להחריד ורמת הדיבוב הנמוכה לא מעניקה למשחק שום נקודות זכות – לא בעניין איכות התוכן ולא ברמת הדיבוב, שהרגישה ממש חובבנית, על גבול ניסיונית. הדוגמאות לא חסרות: חורי עלילה מגושמים, משפטים נטולי רגש ועניינים טכניים שיוצרים לעיתים דיאלוג לא הגיוני מבחינה לינארית גורמים להרגיש שהמשחק פשוט יצא לא אפוי עד הסוף.

גם סביבות הלחימה מאוד בנאליות: לוס אנג'לס עמוסה פיח וערפל אבל השברים והמבנים הקורסים מתחילים לשעמם תוך שעה, בטח כשמגלים יותר מדי חדרים ריקים בלי סיבה נראית לעין. לתפאורה הסבירה גם כך הוסיפו המפתחים בין לבין קטעי מעבר מפוקסלים, שנראה כהוקלטו מראש ברזולוציה 480p ועברו ישירות לשחקן כאילו שנת 2020 לא בפתח ולגיטימי להציג קטעי וידאו כה גסים ולא נעימים לעין.

משחקיות

(20% מהציון הסופי)

7 מתוך 10

ההתחלה של Terminator: Resistance היא כל מה שאפשר ללמוד באיך לייצר משחק משעמם. הפתיחה האיומה של המשחק לא מעודדת כלל להמשיך לשחק בו – וזה לא שהמשחק משתפר משמעותית אחר כך, אבל בהחלט הופך את החוויה ליותר נסבלת. למרות הפוטנציאל העצום בלהפגיש בין בני אדם נואשים לרובוטים חסר רחמים, המשחק נופל בכל עניין שקשור לליבו של כותר פעולה: הקרבות. המכניקה במשחק שואבת רעיונות מעידן ישן יותר ומציגה את כל מה שבינוני ומשעמם. אופי המשימות, האויבים והחיילים שלצד השחקן לא מספקים שום תוכן מעניין מלבד כמה דיאלוגים שגם הם מרגישים כמו קטעי מעבר זניחים שרק יעבירו את הזמן בין משימה למשימה.

כאמור, המשימות לא מהוות שיא ההרפתקה כאן בלשון המעטה. הן מסתתרות מאחורי מטלות כמו "השג את התרופות", "פוצץ את הארסנל" או "הצל את השבויה" – אבל בסוף כולם מסתכמים באותה דרך משעממת בה נחסל כמה רובוטים שנקלעו לדרכנו ונאסוף מדי פעם פריטים. כשפוגשים באויבים, מגלים שהם קלים להריגה עד כדי גיחוך, כשאלו עושים כלום כדי להימנע מהכדורים שבדרך אליהם. אל תצפו מהם להתחמקות או למידת הטקטיקה שלנו ובטח שאין אופי שונה בין אויב לאויב, מלבד אופן ההתקפה שלהם. ברמות הקושי הגבוהות יותר האתגר גדל מן הסתם – אבל החוויה נותרת זהה וסתמית.

אלמנט ההתגנבות גם לוקח כאן חלק לא קטן והמשחק מעודד מדי פעם לא למהר לשלוף את הרובה – ובצדק. היו עימותים שלא הצלחנו לצאת מהם בשלום ורק בפעם השלישית הבנו שאין מנוס מלהתחיל לחשב את מסלולי ההליכה של רובוטים חזקים במיוחד ולבחון נתיבי הימלטות זריזים מבלי להיתפס. דווקא עד שהתחלנו ליהנות מקטעי התגנבויות והתחמקות ממחסלי ה-T-800 שהיו מותחים ומאתגרים בדיוק במידה הנכונה – אלו מיד הוחלפו בקטעי אקשן בנאליים שאיפשרו לנו לחסל את האויבים הקלאסיים עם רובה פלזמה עתיר כוח. תוסיפו למשוואה אינטליגנציה מלאכותית שמחטיאה אותנו רוב הזמן, מטענים שבאורח פלא מוקמו ליד האויבים וחבילות בריאות בכל פינה - וקיבלתם משחק שלא מנסה להקשות על השחקן יותר מדי.

כמו כל משחק פעולה, גם כאן יש אפשרויות לשדרוג הדמות, המחולקים לשלושה נושאים שונים; קרב, מדע והישרדות, דרכם נוכל להגדיל את יכולתנו לשאת כלי נשק מיוחדים, להכפיל את הנזק הקריטי, לחזק את יכולות ההתגנבות שלנו, להכיל יותר חבילות בריאות וכדומה. ההתקדמות בשיפור הדמות לינארית וכמעט תמיד חופפת לעלילה הראשית – כך שאין סיכוי שהדמות הראשית תהיה חזקה או חלשה מדי מול האויבים התורנים. בעולם משחקים שבו כל משחק פעולה בנוי מעצי שיפור מורכבים, Resistance הרגיש לנו מאוד פרימיטיבי, הן בהצגת השיפורים והן במגוון הדל שלהם. ייאמר לזכות המשחק שאין מובן וקל לשימוש ממנו לשפר דמות, אבל מעולם לא ייחלנו למערכת דמות כל כך שולית ומשעממת.

בין קטעי אקשן לדיאלוגים משמימים, לשחקן גם ניתנת האופציה לבחור תשובות ולקבל החלטות באותו רגע, כאשר אותם מעשים ישפיעו יותר מאוחר על המשחק וסופו. בפועל ראינו שהמון מההחלטות שלנו לא השפיעו מדי על המשחק, בטח שלא על הטקסטים שבאו אח"כ ורק אחרי משפך מאוד מרוכז של לקיחת החלטות – הסוף צפוי להשתנות. במשחק גם שולבו מיני משחקים, כמו פריצת מנעולים דלתות וארגזים עם מעין פצירה מאולתרת או חדירה למחשב או מכונת ירייה רובוטית שתעבוד לטובתנו, בעזרת צליחת משחקון Frogger מודל 2019. כמו שאפשר לחשוב, לא מדובר ברגעים המסעירים ביותר במשחק וגם כאן איכשהו מצליח Resistance לשמור על רצף מושמץ ולהציע חווית משחק בינונית בלבד – לעומת משחקונים אחרים מהנים פי כמה שהכרנו בכותרים שיצאו השנה.

משחק ברשת

(20% מהציון הסופי)

6 מתוך 10

אין ב-Resistance שום אופציה למשחק רשת או פיצול מסך לשני שחקנים - וקשה לנו להאמין שתופיע אחת מהאופציות בעתיד. יש כמובן הישגי Steam אבל כאן מסתיימת כל פעילות שאפשר לשתף עם חברים. בהתחשב בכך שאורכו של המשחק עומד בערך על 11-12 שעות לשחקנים מתחילים, המשחק נחשב לקצר מאוד ובשורה התחתונה - מציע חיי מדף קצרים במיוחד. כאמור, אנחנו אישית לא ראינו שום סיבה לאתחל את המשחק כדי לקבל חווית משחק וסוף אחר, פשוט כי העלילה וחווית המשחק בכללותה לא מציעים מספיק אלמנטים חדשים בסיבוב השני.