סקירת wisebuy - מסך מחשב Philips 242B1TC פיליפס
לירן עבדי
|
04.04.2023
הטוב
- מעמד מפרקי עם הטיות מסך רבות
- עד 10 נקודות מגע ותגובתיות נאה
- מסך מגע עם שימושיות מפתיעה
הרע
- יציאות HDMI ו-DP בודדות, מגבילה חיבור מחשב נוסף
- לא מאפשר הטיה לאורך או סיבוב לצדדים
- נטול פתרון תוכנה
בשורה התחתונה
אין כאן תצוגה מפעימה שתגרום לכם לשפשף עיניים וגם העובדה שאין לו סיבוב לגובה ולצדדים מצמצמות במעט את השימושיות של ה-242B1TC, המסך המשרדי של פיליפס. מה בכל זאת יש כאן? מסך מגע התומך ב-10 נקודות לחיצה, שהופך את הצג ליעיל במגוון סיטואציות שלא חשבנו עליהן, מעמד מפרקי שממשיך ורסטיליות שימוש נאה וכמה מצבי תמונה רלוונטיים. הוא לא המסך המשרדי הכי מרשים שתפגשו מבחינת איכות התמונה, אבל לחלוטין מבין הבולטים בקטגוריה ה"יבשה"-יחסית.
ההצעות הזולות ביותר למוצר זה
להשוואת המחירים המלאה מ-5
חנויות>>
הקדמה
מסך המגע למחשב 242B1TC של Philips מבטיח שימושיות גבוהה בזכות גמישות גוף, מעמד מפרקי למגוון זוויות שימוש ו"רגישות מגע מעולה לתגובה מהירה", לפי החברה. במפרט: מסך בגודל 23.8 אינץ' עם פאנל IPS, רזולוציה 1080p, קצב ריענון 75Hz, יחס ניגודיות 1000:1 והבטחה לציפוי מונע ברק. במסך המגע יש תמיכה של עד 10 נקודות מגע, ממשק להקמת HUB ורמקולים מובנים. המסך זמין בצבע שחור.
סוג פאנל למסך LCD. מסכים עם פאנל כזה הם איכותיים במיוחד והיקרים ביותר. הם מציגים זויות צפייה מעולות ודיוק צבע אופטימלי, ומתאימים לגרפיקאים מקצועיים שזקוקים לטוב ביותר. זמן התגובה שלהם לא מהיר כמו האחרים, אך מסכים כאלה לא נועדו מלכתחילה למשחק ווידיאו (למרות שהם יכולים להתמודד היטב גם איתם).
הרזולוציה קובעת את מידת חדות התמונה ואת רמת הפירוט שלה, והיא נמדדת במספר הפיקסלים שמרכיבים את התמונה השלמה. הפיקסלים הם נקודות זעירות המסודרות לאורך ולרוחב התמונה או מסך התצוגה. ניתן אמנם לשנות את הרזולוציה דרך מערכת ההפעלה, אך לכל מסך ישנה הרזולוציה הטבעית שלו בה הוא נראה במיטבו ורצוי לבחור בה. כדאי לזכור עם זאת שרזולוציה גבוהה במסך גדול פרושה גודל טקסט קטן, לכן מי שמעוניין בתצוגה גדולה מאוד יבחר ברזולוציה יחסית נמוכה, או במסך פחות גדול שמסתפק ברזולוציה נמוכה.גיימרים שמעוניינים לשחק במשחקים כבדים עם רזולוציות גבוהות יזדקקו גם לכרטיס גרפי חזק שיוכל לתמוך ברזולוציות אלו.
היחס בין הלבן הבהיר ביותר לבין השחור הכהה ביותר שהמסך מפיק. ככל שיחס הניגודיות גבוה יותר, הגוונים הכהים בתמונה יהיו מפורטים וברורים יותר והצבעים נאמנים יותר למקור. תכונה זו חשובה בעיקר לצפייה בסרטים ולמשחקים.
יחסי ניגודיות נפוצים נעים בין 1:400 ל-1:1000. במידה שהשימוש במחשב הוא ב-Word וביישומים פשוטים אחרים, יחס ניגודיות של 1:400 עד 1:800 יספיק. לצפייה בסרטים, למשחקים ולעבודה עם תוכנות גרפיקה מתקדמות רצוי לבחור ביחס ניגודיות של 1:1000 ויותר.
איכות התמונה
(70% מהציון הסופי)8 מתוך 10
פאנל ה-IPS ששולב כאן מגיש רזולוציה של 1920X1080 פיקסלים, ניגודיות סטנדרטית של 1000:1, בהירות בסיסית של 250cd/m², מה שמחייב לשלב את ה-242B1TC במשרד מואר היטב עם גישה מינימלית לשמש ישירה ומהירות התגובה עומדת על 4ms ב-GtG, נתון סביר ומקובל בקטגוריה. קצב הריענון הנתון כאן 75Hz , מעט יותר גבוה מהצורך המשרדי וברור שהיינו מייחלים לטיפה יותר, סביבות 90Hz, בשביל אפקט התנועה היותר-זורם בעין, אבל נקבל בברכה כל דבר שהוא מעל קצב 60Hz "עייף". בסולמות הצבעים הנתמכים; 88%NTSC, 102%sRGB ו-83%Adobe RGB ויש גם מצבי תמונה קבועים הניתנים לשליפה מהירה בלחיצה על מקש ייעודי, כמו Office השגרתי, Photo הבוהק ומלא הרוויה, Movie הכחלחל ו-LowBlue שהופך את התמונה לכתומה ונוחה יותר לקריאה בשעות הערב.
הרזולוציה רחוקה מלהבריק וקשה להרשים אותנו בשנת 2023 עם 1080p בסיסיים מאוד, אפילו כשהם נפרשים על 23.8 אינץ' בלבד - וזה לא שהתצוגה לא חדה, כמו שהיא בסיסית ו"משעממת" מאוד. גם מהירות התגובה של 4ms לא תגרום לכם לבלוט במשחקים, גם אם לשם ה-242B1TC לא מכוון. איפה הוא כן מפתיע? בכמה רגעים קטנים אך חשובים בשגרת יום-יום משרדית. כך למשל הבהירות לא מרשימה במיוחד, גם בעוצמה הגבוהה ביותר, אבל את היכולת שלה למנוע השתקפות כלשהי, מאוד אהבנו. כיסויי הצבעים גם לא אידיאליים אבל כל עוד השימוש של המסך שלפנינו אינו מקצועי עבורכם, כמו עריכת צילומים, כנראה שגם לא תרגישו אף בעיה עם ה"קמצנות"-הקלה בהיקף הגוונים. יתר המשתנים עומדים על הצורך הבסיסי; הניגודיות טובה ולפחות ב-3 מצבי תמונה השתמשנו ביום-יום.
הרזולוציה קובעת את מידת חדות התמונה ואת רמת הפירוט שלה, והיא נמדדת במספר הפיקסלים שמרכיבים את התמונה השלמה. הפיקסלים הם נקודות זעירות המסודרות לאורך ולרוחב התמונה או מסך התצוגה. ניתן אמנם לשנות את הרזולוציה דרך מערכת ההפעלה, אך לכל מסך ישנה הרזולוציה הטבעית שלו בה הוא נראה במיטבו ורצוי לבחור בה. כדאי לזכור עם זאת שרזולוציה גבוהה במסך גדול פרושה גודל טקסט קטן, לכן מי שמעוניין בתצוגה גדולה מאוד יבחר ברזולוציה יחסית נמוכה, או במסך פחות גדול שמסתפק ברזולוציה נמוכה.גיימרים שמעוניינים לשחק במשחקים כבדים עם רזולוציות גבוהות יזדקקו גם לכרטיס גרפי חזק שיוכל לתמוך ברזולוציות אלו.
האלמנט הקטן ביותר בתמונה המהווה את יחידת המדידה של הרזולוציה. כל תמונה או מסך תצוגה מורכבים ממספר מסוים של פיקסלים המסודרים בקווים לרוחב ולאורך. ככל שמספר הפיקסלים גבוה יותר, התמונה תהיה חדה ומפורטת יותר.
עוצמת הבהירות שהמסך יכול להפיק. ככל שהבהירות גבוהה יותר התמונה תיראה צלולה וברורה יותר, וככל שהחדר מואר והמרחק מהמסך גדול יותר, דרושה בהירות גבוהה יותר כדי להציג תמונה איכותית. הבהירות נמדדת ביחידות Cd/m2 (מספר נרות פזורים למטר רבוע. נקרא גם Nits קנדלה). הטווחים הנפוצים נעים בין 200 ל-500 Cd/m2. לשימוש בסיסי כגון גלישה ברשת, עבודה עם יישומי אופיס וכדומה, תספיק בהירות של 250-200 Cd/m2. למשחקים ולצפייה בסרטים וכן בתאורה סביבתית גבוהה, תתאים בהירות של 500 Cd/m2 או יותר.
הרזולוציה קובעת את מידת חדות התמונה ואת רמת הפירוט שלה, והיא נמדדת במספר הפיקסלים שמרכיבים את התמונה השלמה. הפיקסלים הם נקודות זעירות המסודרות לאורך ולרוחב התמונה או מסך התצוגה. ניתן אמנם לשנות את הרזולוציה דרך מערכת ההפעלה, אך לכל מסך ישנה הרזולוציה הטבעית שלו בה הוא נראה במיטבו ורצוי לבחור בה. כדאי לזכור עם זאת שרזולוציה גבוהה במסך גדול פרושה גודל טקסט קטן, לכן מי שמעוניין בתצוגה גדולה מאוד יבחר ברזולוציה יחסית נמוכה, או במסך פחות גדול שמסתפק ברזולוציה נמוכה.גיימרים שמעוניינים לשחק במשחקים כבדים עם רזולוציות גבוהות יזדקקו גם לכרטיס גרפי חזק שיוכל לתמוך ברזולוציות אלו.
עוצמת הבהירות שהמסך יכול להפיק. ככל שהבהירות גבוהה יותר התמונה תיראה צלולה וברורה יותר, וככל שהחדר מואר והמרחק מהמסך גדול יותר, דרושה בהירות גבוהה יותר כדי להציג תמונה איכותית. הבהירות נמדדת ביחידות Cd/m2 (מספר נרות פזורים למטר רבוע. נקרא גם Nits קנדלה). הטווחים הנפוצים נעים בין 200 ל-500 Cd/m2. לשימוש בסיסי כגון גלישה ברשת, עבודה עם יישומי אופיס וכדומה, תספיק בהירות של 250-200 Cd/m2. למשחקים ולצפייה בסרטים וכן בתאורה סביבתית גבוהה, תתאים בהירות של 500 Cd/m2 או יותר.
נוחות השימוש
(30% מהציון הסופי)8.5 מתוך 10
מידות המסך כולל הרגלית: גובה 40 ס"מ, רוחב 54 ס"מ, עומק 22.7 ס"מ. המעמד די "ריבועי", כלומר האורך כמעט זהה לרוחב והוא יציב מאוד במקומו, לא מסוג המעמדים השבריריים שגורמים לצג לנוע כשהשולחן זז מעט. משקל המסך עם המעמד כ-6.67 ק"ג, רמז לכך שהספק שולב בתוך המסך, מה גם שפאנל המגע תורם כמה גרמים מכובדים לחבילה. מלבד המסך, במארז קיבלנו כבל HDMI, כבל DP וכבל USB-B ליצירת HUB והפעלת המגע במסך. גם רמקולים מובנים שולבו כאן, בהספק מינימלי של 2W ואל תבנו עליהם יותר מדי; הם אולי מספיקים להאזנת קטעי הדרכה קצרים - וגם זה בקושי.
נתייחס לתכונה המעניינת ביותר ב-242B1TC והיא ללא ספק המגע. למרות שהגענו עם הרבה ספקות לעניין, המסך של פיליפס מגיע עם בשורה מעניינת שתועיל למי שמתנהל עם ממשקים שהתנהגות מולם במגע יותר חטופה ונוחה. אחרי שלטון רב שנים של מקלדת ועכבר אולי בהתחלה קשה למצוא את הרגעים בהם עדיף להשתמש באצבעות, אבל הם קיימים ומסתבר שהם לא נדירים כלל. קריאת מסמך ארוך למשל התגלתה כיותר אינטואיטיבית, שיטוט במפות גוגל עם צביטת תקריב הפכה את הניווט ליותר זריז – ויש גם את עניין האיורים והשרבוטים שנוחים מן הסתם הרבה יותר עם האצבע המורה מאשר עם העכבר, לא משנה כמה מדויק הוא.
יש כאן תמיכה ב-10 נקודות מגע, התגובתיות מצד המסך מפתיעה ותוכנות שונות, כמו כרום או וורד למשל, התמודדו נאה עם מחוות מגע טיפוסיות כמו קליק מגע כפול עבור בחירת מילה או סחיטה שמאלה כדי לגלול לעמוד הקודם בדפדפן. לא הכל מושלם וצריך לזכור שמסך המגע שלפנינו לא מקצועי לאיורים. במילים אחרות, אולי כתיבת הערות מיידית כמו הוספת רשימת קניות ושרבוטים סמליים אפשריים כאן, אבל תשכחו מאיור מקצועי בתוכנת עריכה והוא יהפוך ללוח וואקום, לא מצד זריזות התגובה שאמורה להיות הרבה יותר מיידית וגם אוסף הכלים המפותחים שמשטח כתיבה מקצועי יכול להציע – נעדר כאן.
עוברים לחיבורים והתפריט המובנה במסך (OSD). יציאות הוידאו כאן זמינות ב-HDMI בגרסה 1.4, יציאת DP בגרסת 1.2 ועוד יציאת VGA. חבל שאין יציאת HDMI נוספת זמינה במארז ותצטרכו להראות גמישות יתרה אם תבקשו לחבר למסך מחשב נוסף עם כרטיס מסך נטול יציאת HDMI או DP. במערך ה-DATA תמצאו יציאת USB-B 3.2 כ-upstream ולאחר חיבור למחשב של הכבל הרלוונטי המצורף בקופסה, תקבלו 3 יציאות USB 3.2 כ- downstreamכשאחת מהן שולבה בצד, בטעינת BC 1.2 מהירה, כלומר 1.5A. בקטגוריית השמע, יש גם כניסת audio-in עבור המחשב ועוד יציאת 3.5 מ"מ עבור האוזניות. מערך ה-USB ראוי והופך את ה-242B1TC למרכזיית DATA לא רעה, פתרון חיוני אם אתם מחברים לא מעט התקנים חיצוניים בשגרת יומכם.
בתפריט ה-OSD תמצאו שינויי הגדרות תמונה בסיסיות כמו בהירות, חדות, ניגודיות, ערכי Gamma וגם פיצ'רים מתקדמים כמו הפעלת תצוגת LowBlue לצמצום הגוונים הכחולים, העדפת טמפ' הצבעים, מ-5000K ועד 11500K ומעבר לתצוגת sRGB. את תפריט ה-OSD מתפעלים באמצעות חמישה מקשים פיזיים שהוצבו מול המשתמש, כך שלא צריך לנחש בגישוש עיוור איפה האצבע שלנו לוחצת - אבל ברור שהיינו מעדיפים ג'ויסטיק. חבל גם שבפיליפס לא הציעו תפריט מבוסס תוכנה, כזה שאפשר להתקין על המחשב ולשלוט על ערכי התמונה משם, ולא דרך תפריט ארכאי המופיע ב-overlay מעל המסך.
מקנחים בהטיות המסך. יש ל-242B1TC הטיה כ-5- ועד כ-90 מעלות, זווית קיפול 0 עד כ- 70 מעלות, כוונון גובה כ-18.3 ס"מ (אופקי) כ- 8.0 ס"מ (אנכי) והמעמד המפרקי הוא לחלוטין כוכב הערב. הוא אמנם מתנגד לא מעט וקצת נוקשה במעבר חטוף בין ההטיות השונות, אבל אחרי שמוצאים את זווית השימוש הרלוונטית לכם, המסך מוכיח ורסטיליות נאה שלא מוצאים בכל מסך מחשב. עם ה-242B1TC הצלחנו לעבוד בעמידה, בנטייה תלולה מולנו כך שנוכל להשתמש במקלדת ובמסך המגע במקביל – ואפשר תמיד להרחיק אותו פיזית מעיני המשתמש, להרים את המעמד ולהפוך אותו לצג סטנדרטי. רק חבל שאין במסך אופציית סיבוב לגובה (Portrait) שיוכל לשמש כמסך סטרימינג או צג עבור Feed שוטף. גם סיבוב לצדדים נעדר כאן, חיסרון רציני אם אתם נוהגים לא מעט להציג את תוכן המסך לקולגות שיושבים בסמוך אליכם.
עוצמת הבהירות שהמסך יכול להפיק. ככל שהבהירות גבוהה יותר התמונה תיראה צלולה וברורה יותר, וככל שהחדר מואר והמרחק מהמסך גדול יותר, דרושה בהירות גבוהה יותר כדי להציג תמונה איכותית. הבהירות נמדדת ביחידות Cd/m2 (מספר נרות פזורים למטר רבוע. נקרא גם Nits קנדלה). הטווחים הנפוצים נעים בין 200 ל-500 Cd/m2. לשימוש בסיסי כגון גלישה ברשת, עבודה עם יישומי אופיס וכדומה, תספיק בהירות של 250-200 Cd/m2. למשחקים ולצפייה בסרטים וכן בתאורה סביבתית גבוהה, תתאים בהירות של 500 Cd/m2 או יותר.
